אמא של מתבגרים

החייל שלי חזר היום הביתה לשבת. איזה שמחה!

היה לו טרמפ מהבסיס עד מקום קרוב לירושלים ואספתי אותו באמצע הדרך.  

כמעט לא זיהיתי אותו.

חייל עם שער קצוץ, לבוש מדים בצבע חאקי עם קיטבג ונעליים צבאיות.

איזה התרגשות. הייתי קצת המומה מהטרנספורמציה.

בסך הכל הוא מרוצה, הוא עושה טירונות. יש לו מפקדת נחמדה וכיתה של חיילים שהוא

מסתדר איתם.

מה עוד אפשר לבקש?

עכשיו נשארת השאלה לאן ישבצו אותו אחר כך. אומרים את זה רק בסוף הטירונות.

אני יודעת שעניתי לכל התגובות לפוסט על גיוס בני, אבל אני רוצה להודות לכוווולכם עוד פעם

על הברכות, העידוד והתמיכה שקיבלתי מכם במשך השבוע האחרון.

אין לכם מושג כמה עזרתם לי.

תודה מיוחדת למרג'י, שהעבירה לי קורס מזורז "לאימא הטרייה של מתגייס לצה"ל".

מדריך מלא מידע, חוכמה, עצות טובות ומילות הרגעה.

אינני יודעת אם לקרוא למדריך  "The Beginner's Guide " או  "The Idiot's Guide "

מה שבטוח זה ש - Every mother needs one

אני מקווה שהשירות שלו בצבא ימשיך כך ושימצאו לו מקום טוב להמשך.

שבת שלום לכם