אמא של מתבגרים

החיפושים האינטנסיביים לדירה להשכרה נשאו פרי ואתמול חתמנו על חוזה שכירות לשנה.

זה רחוק מלהיות דירת חלומותינו, אבל ב"ה יש לנו לפחות קורת גג.

הדירה קרובה מאד לאזור איפה שהיינו רוצים לקנות דירה. זאת הזדמנות טובה לבחון אם

באמת האזור כל כך אטרקטיבי כמו שאנחנו חושבים, או שאנחנו חיים באשליות.

עדיף לברר את זה לפני שקונים ומוציאים הון כסף, לא?

נדהמנו ממחירי השכירות. שכר הדירה עלה המון ולמדנו שלחוצפה של המשכירים אין גבול.

הם רוצים רק להרוויח ולא להשקיע. ראינו דירות הרוסות במחירים מופקעים.

בעלי בית לא התביישו להראות לנו דירות עם שירותים שבורים, ארונות מטבח עם דלתות שנסגרות

עם נייר דבק, מוזנחים ומלוכלכים ב-1400 דולר לחודש.

הדירה שמצאנו יחסית חדשה ומסודרת, אבל היא מתוכננת גרוע.

שמעתם פעם על דירה בת 4 חדרים עם 2 חדרי אמבטיה צמודים לחדרים ובלי חדר אמבטיה אחד

"נייטרלית" בשטח ציבורי?

זה מחייב אותנו לקחת את החדר הקטן ביותר עבורנו, מכיוון שגם הגישה למרפסת שירות עם

מכונת הכביסה ומערכת החימום עוברת דרך חדר האמבטיה הצמודה לחדר השינה הקטן.

הרי לא ייתכן שכולם יעברו דרך חדר של מתבגר כדי להגיע למכונת הכביסה!

אין בדירה מרפסת סוכה, כיורים כפולים ושעון שבת, דברים חיוניים לאנשים דתיים.

ב-22 השנים האחרונות התרגלנו לחיות בתנאים אופטימאליים לחיים דתיים ויהיה לנו קשה לחיות בלעדיהם.

אני מתנחמת בזה שהשכירות היא לשנה. אני מדמיינת לעצמי שאני נוסעת לשנת שבתון בחו"ל.

סביר להניח שגם שם לא יהיו לי תנאים מתאימים לחיים דתיים.

הדבר החשוב ביותר זה למצוא דירה לקניה ושבעוד שנה בע"ה אוכל לבשר לכם שאנחנו

עוד פעם עוברים דירה, הפעם לדירת קבע שלנו.

אין לכם מושג כמה מעבר דירה יקרה. לא רק חברת ההובלות, גם כל מה שמסביב.

חשמלאי, נגר, מסגר, סיוד וניקיון.

זיס כל הזמן אומר "כפרה על הכסף, העיקר שהכל יעבור בשלום".

מכיוון שאנחנו כבר לא צעירים ובנינו בצבא, החלטנו לשכור גם שירותי אריזה מחברת ההובלות.

כמובן שנרצה לארוז גם דברים בעצמנו, כמו חפצים אישיים ומאד שבירים.

צריך לחשוב על כל כך הרבה דברים, להעביר ביטוח דירה, טלפון, דואר, לשנות כתובת במיליון מקומות,

זה פשוט מתיש.

אני מאד מקווה שהמקום החדש ייטיב איתנו. 22 שנה אנחנו גרים בשכונה הזאת, לא קל לעזוב.

נחיה ונראה...קודם נעבור את העשרה ימים האלה ואחר כך נראה הלאה.