אמא של מתבגרים

לא היה לי כוח, פיזי ונפשי, או זמן לעדכן את הבלוג עד היום.

גם לא הייתה לי כל כך אפשרות טכנית. בדירה החדשה יש אמנם הרבה שקעים לטלפון,

אבל הם ממוקמים במקומות מאד לא נוחים.

עשינו ניסיונות למקם את המחשב במספר מקומות בדירה ובסוף העמדנו אותו במעבר בין

הסלון למטבח, לא מיקום אידיאלי, אבל זה מה שיש בינתיים עד שנמצא פתרון יותר טוב.

המעבר היה קשה, הרבה יותר ממה שציפיתי, בעיקר כי חברת ההובלות הייתה על הפנים.

הפעם החלטנו שאנחנו גם משלמים עבור שירותי אריזה ולא רק הובלה. מסתבר שזאת

הייתה טעות גדולה. בעל החברה הבטיח הרים וגבעות כאשר הוא בא לתת הצעת מחיר,

אבל במציאות הכל התנהל אחרת.

היו הרבה "כפרות".

האריזה לא הייתה אריזה. שברו כלים ורהיטים, חלק בזמן האריזה וחלק בזמן ההעברה.

לא עמדו בלוח הזמנים. תארו לעצמכם שהגענו לדירה החדשה בשעה 9 בלילה בחושך

והסבלים סיימו לפרוק ב-12 בלילה. היה לנו מאד לא נעים מהשכנים. בקיצור – סיוט.

בגלל שהעבירו את הכל מאוחר ובחושך הכל היה בלגן אחד גדול, מה שהקשה עלינו

למצוא דברים ולסדר אותם. עד היום הספקנו לסדר 80% מהחפצים.

מצאתי עוד כמה דברים לתרום... פשוט אין לנו מקום אחסון בדירה החדשה מכיוון

שהיא יותר קטנה מהדירה הקודמת.

די עם הקיטורים! יש גם יתרונות למעבר דירה.

בראש ובראשונה רזיתי 2 קילו בלי לשים לב.

בנוסף יש לי תחושה של חופש למרות שאני עובדת. אני מרגישה כמו תיירת בעירי.

מכיוון שעברנו לשכונה אחרת אני לא מכירה את החנויות, האנשים, בתי הכנסת  או

האוטובוסים. יש תחושה של התחדשות.

למזלי הרב היינו כולנו מוזמנים למלון בשבת לבר-מצווה משפחתית.

כך לא הייתי צריכה להכין שבת בבית. זה היה פשוט משמים. הייתי זקוקה למנוחה הזאת.

עכשיו צריך להתרגל למקום חדש, לחזור לשגרה ובעיקר למצוא דירה לקנייה.

אני מתפללת שהמעבר הבא יהיה לדירת הקבע שלנו.