היום הושענא רבה, היום השביעי של חג סוכות. ביום זה נהוג לומר פיוטי "הושענא" רבים יותר מאשר בשאר ששת ימי החג, ומכאן שמו.
היום הזה הוא יום גמר חיתום הדין ולכן יש מנהג אצל יהודי אשכנז לברך את חבריהם ביום הזה ב"א גיט קוויטל" ביידיש או "פתקא טבא" בארמית. מקור הברכה הוא בספר הזוהר:
וביומא שביעאה דחג הוא ביומא דרינא דעלמא ופתקין נפקין מבי מלכא (יקרא ל"ב)
פירוש הברכה הוא "פתק טוב" כי ביום הזה הקב"ה כביכול מוסר לשליחים את הפתקים עם גזר הדין, שאפשר לשנות אותו עד החתימה בהושענא רבה.
זאת הברכה שבה אבי היה מברך אותי ואת שאר המשפחה כאשר הוא היה חוזר מבית הכנסת מתפילת שחרית של הושענא רבה.
הוא היה מביא איתו ערבות לכל בני המשפחה כדי שנוכל לקיים מנהג נוסף של הושענה רבה חיבוט ערבה. המנהג הוא לחבוט את הערבות 5 פעמים, אבל בתור ילדים היינו חובטים את הערבות עד שהיו מתפרקים העלים. כאשר זכינו לבנות את סוכתנו בירושלים אמי ספרה לנו שאצל סבתה היה נהוג לזרוק את הערבות אחרי החבטה על הסכך של הסוכה וכך עשינו.
מנהג נוסף הוא פרידה מן הסוכה – ארוחת הצהריים של הושענה רבה היא הסעודה האחרונה בסוכה, מכיוון שבשמחת תורה כבר לא אוכלים בה. בארוחה הזאת נפרדים מן הסוכה. בסידורים מופיע נוסח לאמירה בשעת היציאה מן הסוכה והיא:
יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, כשם שקימתי וישבתי בסוכה זו, כך אזכה לישב בסוכת עורו של לויתן. לשנה הבאה בירושלים הבנויה.
אני מאחלת לכולכם ולכל עם ישראל א גיט קוויטל. שתהיה שנה טובה ומבורכת.
מקורות נוספים לעיון על הושענא רבה:
דעת – אנציקלופדיה יהודית
http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=622
הושענא רבה, נכתב על יד הרב מרדכי אליהו
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2760
הושענא רבה - מאמר של בצלאל לנדוי שהתפרסם בכתב העת מחניים ע"ד, תשכ"ג
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/hoshaana-2.htm
אתר של צעירי חב"ד
http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?CategoryID=330&ArticleID=1234