אמא של מתבגרים

בתור בחורה שמחת תורה הייתה הזדמנות לעבור עם חברות מבית כנסת לבית כנסת, להסתכל על הבנים ולרכל עליהם. מי הכי חתיך, מי יודע לרקוד ולשיר הכי יפה. לא מעט שידוכים יצאו מהמעמד הזה...

לא עלה בדעתנו אפילו המחשבה להשתתף בריקודים או בקריאת התורה.

בתור אמא נהניתי לראות את ילדיי רוקדים על הכתפיים של זיס. חייתי את החג דרך ההתרגשות שלהם. התפקיד שלי הסתכם בלהחזיק את הדגל שבלעדיו אי אפשר להיכנס לבית הכנסת בשמחת תורה.

כאשר הילדים גדלו התחלתי להרגיש יותר ויותר שהחג הזה לא קשור אליי. בתור אישה היה באמת מבאס לשבת בעזרת הנשים שעות בלי מעש. השתעממתי, התעצבנתי ובסוף הפסקתי ללכת בכלל לבית הכנסת בליל שמחת תורה. מאידך גיסא לא הרגשתי צורך לרקוד עם ספר תורה או להשתתף בתפילת נשים.

בבית הכנסת בו התפללתי עד שעברתי דירה, כמה נשים הגו רעיון יפה שסיפק תוכן לזמן הריק בו הגברים רקדו או קראו בתורה. ארגנו לימוד תורה באולם בית הכנסת לנשים סביב נושא מוגדר שהשתנה כל שנה. לפעמים מספר נשים העבירו שיעורים קצרים לכולן. לפעמים התחלקנו לקבוצות לימוד קטנות על אספקטים שונים של הנושא

משותף ובסוף כל קבוצה הציגה את  הנושא הנלמד לכולן. זה היווה פתרון לא רע, אבל בלי התרוממות רוח.

השנה הייתה לי חוויה מתקנת, שונה לגמרי. הלכתי להתפלל בבית כנסת אורתודוקסי שוויוני. זה התבטא

בריקודים עם ספרי תורה גם אצל הגברים וגם אצל הנשים. לא השתתפתי בהם, אבל היה יפה לראות את ההתלהבות של הנשים שכן רקדו.

אחרי ההקפות התפצלו הגברים והנשים. הנשים פרשו לאולם אחר לקריאת נשים של התורה.

אני הלכתי איתן. בהתחלה היה לי מוזר, אבל אט אט ההתרגשות אחזה בי. זאת הייתה חוויה רוחנית שלא ציפיתי לה. בלי לשים לב הופיעו דמעות בעיניי כאשר נישקתי את ספרי התורה שעברו לידי. 40 שנה, מאז היותי בת 12,

לא נישקתי ספר תורה בבית הכנסת. היו דמעות גם בעיני נשים אחרות.

סוף סוף ראיתי ושמעתי מה קורה בזמן קריאת התורה, מה עושים כאשר מקבלים עלייה,

איזה ברכות אומרים, מי עומד לצד מי בזמן הקריאה, כל הדברים שמאחורי המחיצה לא ראיתי ובקושי שמעתי.

לא הכול הלך חלק, יש לנו הנשים פער של מאות שנות בערות להשלים. הקוראות התרגשו מאד.

היה ניכר שהקריאה לא באה להן בקלות. שום דבר לא מובן מאליו אצל הנשים, כולל הבחירה של

כלת תורה וכלת בראשית.

כל אישה שרצתה קיבלת עלייה. לא רציתי, כנראה שאני עוד לא מוכנה נפשית, אולי בשנה הבאה בע"ה.