לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אמא של מתבגרים


חיים על רכבת הרים בתור אמא ל-2 מתבגרים וספרנית שעובדת בעיקר עם מחשבים.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2007    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2007

הבלוג כיומן רשת פרטי


הפעם היחידה שכתבתי מה שרציתי בפוסט בלי לחשוב פעמיים היתה בפוסט הראשון.

עשיתי את זה מכיוון שלא האמנתי שמישהו שם בחוץ קורא אותי. מהרגע שקיבלתי את התגובה הראשונה הבנתי שאני לא כותבת לעצמי, אלא שיש אנשים שיכולים לקרוא את מה שאני כותבת ולהגיב.

אני חושבת שהמקרה שלי שונה מבלוגרים אחרים. לא התכוונתי לפתוח בלוג אישי פרטי משלי. לפני כמעט שנה (איך הזמן טס( השתתפתי בהשתלמות בנושא כתיבת בלוגים של יגאל חמיש במרכז ההדרכה לספריות. נשלחתי על ידי הספרייה שלי לקורס כדי ללמוד איך לכתוב בלוג לספרייה. לא יומן רשת אישי, אלא בלוג ככלי עדכון נוסף לשיפור הקשר האינטראקטיבי עם הקוראים.

הבלוג הזה התחיל כבלוג לימודי לקורס. בשיעור הראשון יגאל אמר: "תפתחו בלוג, חלק בישרא וחלק בתפוז" ואני פתחתי בישרא.

לא היה לי זמן לחשוב על שם הולם לבלוג או כינוי מוצלח או בכלל על מה אני הולכת לכתוב. זה גם לא נראה לי חשוב באותו רגע. לא הייתי מודעת לכוח של הבלוגוספירה וחשבתי שאני כותבת לעצמי ועל מנת לתרגל את כל מה שנלמד בקורס.

מכיוון ששני ילדיי המתבגרים מטרידים את מנוחתי עם התנהגותם המתבגרת הטיפוסית  (עם כל מה שמשתמע מכך) חשבתי שבבלוג אמצע מקום טוב לפרק את הכעסים שלי עליהם.  במקום להתעצבן עליהם ולהעיר להם כל הזמן אעשה את זה בבלוג.

בעצם לא הייתי אף פעם לגמרי אנונימית. כל חבריי לקורס ידעו מי אני. הספרניות בעבודה ידעו מי אני. בעלי היקר היה כל כך מבסוט שיש לי בלוג שהוא סיפר עליו לחברינו. ברוב טמטומי ביקשתי מילדיי לקרוא את הבלוג ובזה נגמר חופש הביטוי שלי לעולמים. כתבתי על זה פוסט .

בכל זאת יש עוד כמה אנשים שלא יודעים מי אני וחשוב לי לשמור על האנונימיות כדי לא לפגוע בילדיי, שעליהם לא תמיד כתבתי דברים מחמיאים.

בינתיים הבלוג הפך מבלוג תרגול לבלוג אישי לכל דבר הודות לאנשים הנפלאים שפגשתי דרך הבלוג. עם חלקם יצרתי גם קשרים לא וירטואליים. בזכותם ובעיקר בזכות המגיב הראשון,  ארטיסט הפכתי לחברה בקהילת הבלוגרים. זה לא תמיד היה קל, בהתחלה קיבלתי כמה תגובות די מעליבות ופוגעות, אבל גם על זה התגברתי
ועם חלק מהמגיבים האלה יש לי היום יחסים וירטואליים נעימים.

מדי פעם עובר במוחי הרעיון לסגור את הבלוג הזה ולפתוח בלוג חדש. שם אהיה אנונימית לגמרי ואוכל להמשיך לקטר בכיף על ילדיי ועל החיים בכלל. אולם, לא אעשה את זה מפני שחבל לי על הקשר עם כל הבלוגרים שאיתם פיתחתי מערכת יחסים כל כך מיוחדת. 

נכתב על ידי , 22/10/2007 09:32   בקטגוריות אישי, אמא, בלוגוספירה, מתבגרים, אינטרנט  
96 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ביילע ב-30/10/2007 08:55




Avatarכינוי: 

בת: 69




135,217
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , דת , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לביילע אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ביילע ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)