זיס חגג אתמול יום הולדת, עד 120 כ-20.
אם יש מישהו שלא סובל מסיבות הפתעה זה הוא. כל שנה הוא מזהיר אותי "שלא תעיזי לארגן לי
מסיבת הפתעה, כי אני לא אוהב את זה".
חשבתי שזה ג'וק פרטי שלו, עד שקראתי בהורוסקופ במוסף" 7 ימים" של ידיעות אחרונות את הקטע הבא:
עכשיו הכול ברור לי. הוא לא אשם, זה חלק מתכונות המזל שלו. הוא בן מזל עקרב
יש לי יחס מאד אמביוולנטי לאסטרולוגיה. אני יודעת שכתוב "שאין מזל לישראל", אבל זה לא
משכנע אותי מספיק כדי שאפסיק להקשיב באדיקות בשישי בבוקר למרים בנימיני ברשת ב'.
אפילו שכל בני ביתי צוחקים עליי, העמוד הראשון שאני קוראת בעיתון הוא התחזית האסטרולוגית
לאותו שבוע.
זה לא משנה אם התחזית מתקיימת או לא, אני ממשיכה להאזין לו כל שבוע.
בנוסף לתחזית האסטרולוגית אני גם מאמינה שיש תכונות משותפות לבני אותו מזל. אני מוצאת שזה
נכון בהרבה מקרים, אבל מצד שני יש מלא דוגמאות שממש, אבל ממש, מנפצות את התיאוריה הזאת.
אני ממשיכה כמובן לחפש את המקרים שמחזקים את הדעה שלי.
אז מכיוון שלא הייתה לי כוונה לגרום צער לעקרב שלי אלא לשמח אותו, חגגנו את יום הולדתו כמו שהוא
אוהב, בחיק המשפחה. הכנתי לו עוגת יום הולדת. עוגת שוקולד בעלת 3 שכבות וביניהם מוס שוקולד
וקניתי לו מתנה, עניבה חדשה.
ביום שישי בערב הזמנו חברים לארוחת ליל שבת ובשבת ביום היינו רק אנחנו, המשפחה המצומצמת.
במוצאי שבת הלכנו לתיאטרון לראות את "הכתובה" של אפרים קישון. קומדיה מצחיקה, כמו שזיס אוהב.
מתוכנן עוד ארוחה משפחתית במסעדה, ששם הילדים יתנו לזיס את המתנה שהם קנו לו.
זה נחמד שחגיגות יום ההולדת נמשכים מעבר ליום עצמו.
אני מאחלת לזיס שלי שכל השנה תהיה חגיגה אחת גדולה. והעיקר – שיהיה בריא עד 120 ושתהיה לו
נחת מהילדים וממני.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
