אמא של מתבגרים

היום חשבתי שאני עומדת להתפוצץ על הבת שלי. אין לכם מושג כמה התעצבנתי.

הילדה הזאת הצליחה לעשות ביום אחד כל כך הרבה שטויות שזה פשוט לא יאומן.

זה התחיל בזכייה שלה בכרטיס חינם לסרט החדש ביאוולף. הבחירה הייתה בין קולנוע בתל-אביב לבין קולנוע בחיפה ואנחנו ירושלמים!! כמו מתבגרת אמיתית היא לא חשבה שיש סיבה לשתף את הוריה בזכייה או בהחלטה לבחור דווקא בחיפה בתור המקום שבו היא רוצה לראות את הסרט עם חברה.

כל זה נודע לנו אתמול בערב כאשר היא סיפרה לנו דרך אגב שהיא נוסעת היום לחיפה לחברה. כל מאמצינו לשכנע אותה לא לנסוע לא הועילו.

אמרנו לה שרק הנסיעה תעלה יותר מכרטיס קולנוע. התשובה שלה הייתה שהיא תיסע לחיפה בטרמפים!!!!!!   זה כל מה שהיינו צריכים לשמוע. ילדה בת 16 נוסעת לבד לחיפה בטרמפים. איך היא מצליחה כל פעם לסובב אותנו 180מעלות אני לא יודעת, אבל מצאנו את עצמינו משכנעים אותה שנשלם כמה שצריך לאוטובוס, רכבת, לא משנה מה, רק שלא תיסע בטרמפים. הצלחנו לשכנע אותה אחרי שראינו באינטרנט שיש מחיר מוזל לבני נוער.

אמרנו לה שיהיה היום מזג אוויר סוער וגשום, למה לה לנסוע דווקא היום? השביתה הארורה הזאת נמשכת כבר יותר מחודש, למה היא לא נסעה קודם, או למה שלא תיסע אחרי שמזג האוויר יירגע. הרי לא נראה שהשביתה הולכת להסתיים כל כך מהר ואפילו אם כן, עוד מעט חנוכה ויהיה לה חופש.

היא עקשנית מאד ולא הצלחנו לשכנע אותה. למה שתקשיב להורים? מה הם מבינים?

היא לא נסעה אף פעם לבד לחיפה ואין לה התמצאות טובה במרחב, כך שתכננו איתה את הנסיעה. מצאנו שהדרך הטובה ביותר היא שילוב של אוטובוס ורכבת. במקום לנסוע בבוקר, באור יום, הגברת הצעירה יצאה מירושלים בשלוש בצהריים. לתל-אביב היא הגיעה כבר בחושך. משם היא התקשרה לזיס כדי לספר לו שהיא השאירה את תעודת הזהות שלה בבית ולכן לא מוכנים למכור לה כרטיס במחיר מוזל לרכבת, אז אולי בכל זאת היא תיסע בטרמפים. אני חושבת שהוא כמעט חטף שבץ על המקום. כמובן שהוא אמר לה לקנות כרטיס במחיר מלא.

בארבע וחצי הגעתי הביתה מהעבודה, עייפה, קפואה, רטובה מהגשם ועצבנית מהנהגים המטורפים שאף פעם לא שמעו על "נהיגת חורף". כל מה שרציתי זה להיכנס לבית, להתחמם ולהירגע. ניסיתי להכניס את המפתח למנעול ו...כלום, אי אפשר לפתוח את הדלת. דחפתי, משכתי, אבל המפתח לא נכנס. בדירה שאנחנו שוכרים דלת הכניסה ננעלת אוטומטית כאשר סוגרים אותה. גם אם שוכחים לנעול את הדלת אי אפשר לפתוח אותה מבחוץ בלי מפתח. מיד הבנתי מה קרה. התכשיט שלי כנראה מיהרה לצאת, שכחה להוציא את המפתח כדי לנעול את הדלת מבחוץ והמפתח נשאר בתוך המנעול מבפנים. לכן אי אפשר להכניס מפתח ואי אפשר לפתוח את הדלת לדירה.

חשבתי שאני מתפוצצת. תבינו, זאת לא הפעם הראשונה שקורה דבר כזה. רק שעד עכשיו תפסנו את זה שנייה לפני שסגרנו את הדלת, או שהמפתח לא הייתה לגמרי בתוך המנעול ולכן הצלחנו להכניס את המפתח מבחוץ ולפתוח את הדלת.

הזעקתי את זיס ואת הבן שלי, שחיפשו פתרון איך להיכנס לבית בלי לקרוא לפורץ מנעולים מקצועי.

לא אלאה אתכם בכל הסיפור. בסוף הגיע שכן שטיפס מהמרפסת שלו למרפסת שלנו ופתח את הדלת מבפנים. זה התאפשר היות שבתי היקרה שכחה לסגור את התריס לפני שהיא יצאה. מצד אחד זה חוסר אחריות מצדה ומגיע לה שנכעס עליה, מצד שני בלי זה לא היינו יכולים להיכנס לדירה.

כל הסיפור הזה לקח 3 שעות!! ב"ה זה הסתדר בסופו של דבר. עכשיו נשאר לי רק לדאוג עד שאראה אותה בחזרה בבית מחר, בתנאי שלא יצוצו עוד רעיונות במוח שלה עד אז.

שתהיה בריאה ושהקב"ה ייתן לי הרבה כוח.