אמא של מתבגרים

מעניין למה השאלה הזאת עולה כל פעם מחדש.

אני זוכרת איך לפני כמעט 40 שנה היו לי שיחות על הנושא הזה עם אבי ז"ל, כאשר אני הייתי נערה והיום הבת שלי שואלת אותי את אותה השאלה. התיתכן ידידות אפלטונית בין גבר לאישה?

בתור בחורה היו לי כמה ידידים טובים שהייתי יוצאת איתם כמו שהייתי יוצאת עם חברות וזה לא מצא חן בעיני אבי. הוא טען שאין חיה כזאת "ידידות בין גברים לנשים". אני טענתי שהוא טועה.

עד היום אני חושבת שאני צודקת. הכול תלוי בנפשות הפועלות וביחסים ביניהם.

זה עובד כאשר לאף צד אין רצון לקשר רומנטי עם הצד השני.

אני מנסה להגיד שאי אפשר להכליל.

אני מכירה זוגות שהתחילו בתור ידידים והתפתח ביניהם קשר רומנטי שהוביל לחתונה. הם חיים באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

אני מכירה מצבים שבהם צד אחד רצה קשר רומנטי והצד השני לא והידידות נגמרה בצורה מאד לא נעימה. הצד שרצה את הקשר הרומנטי מאד נפגע והצד השני לא הבין מה רוצים ממנו.

הרי הכללים היו ברורים מההתחלה. אם משנים את כללי המשחק באמצע המשחק, זה חייב להיגמר רע. הייתי בסיטואציה הזאת, אמנם לפני המון שנים, אבל זה זכור לי כחוויה לא נעימה ולא משנה באיזה צד אתה נמצא.

אני ממש לא כוללת בדיון הזה את המצב שבו משתמשים במשפט "נשאר ידידים" כדרך לסיים קשר רומנטי שצד אחד מאס בו.

לגבי הידידים האמיתיים שלי, שעליהם דיברתי עם אבי, הם עד היום ידידים שלי. מדובר בשלושה סך הכול, אבל, זה גם נכון לגבי חברות. ידידות אמת ששורדת כבר 40 שנה זה לא דבר מובן מאליו ולא משנה אם זה עם גבר או אישה.

מי שטוען שהמצב עלול להסתבך כאשר מתחתנים צודק, אבל תלוי מי הבן זוג וכמה הקשר בין הזוג הוא טוב ובנוי על אימון הדדי.

למזלי הרב לזיס זה לא מפריע וגם לנשים של הידידים שלי לא. ייתכן שזה נובע מהעובדה שבשני מקרים אני שידכתי לידידיי את נשותיהם ובמקרה השלישי גם האישה חברת ילדות שלי.

אני אומרת בצחוק שהשידוכים שעשיתי מאד מוצלחים, אחרי כל כך הרבה שנים הזוגות עוד מדברים אחד עם השני... וגם איתי.

אנחנו עד היום בקשרים טובים ומשתתפים בשמחה ובאבל אחד של השני.

דבר אחד אני יכולה להגיד בוודאות, אין כמו חברי ילדות, בין אם זה גברים ובין אם זה נשים.

בזה אין הבדל.