אמא של מתבגרים

הלכנו לראות את הסרט "החיים על פי דן", קומדיה רומנטית עם סטיב קארל וג'ולייט בינוש ומאד נהנינו.

באופן כללי אני מעדיפה סרטי קומדיה, מכיוון שהחיים האמיתיים מספקים מספיק דרמות וטרגדיות. בשביל לראות אותם אני לא צריכה ללכת לקולנוע, מספיק לצפות בחדשות בטלוויזיה.

דן הוא אלמן צעיר הכותב טור בעיתון מקומי, שמייעץ להורים כיצד לעמוד מול צאצאיהם המתבגרים. בחייו שלו, ישנן שלוש בנות בשלבי התבגרות שונים, אשר הוא מגדל לבד מאז מותה של אשתו.

הם נוסעים לסוף שבוע ארוך אצל הסבא וסבתא, איפה שמתקיים מפגש של המשפחה המורחבת כולה. שם הוא פוגש במקרה את מארי בחנות הספרים המקומי והוא מתאהב בה. היא חכמה, מצחיקה, יפה ומסתדרת נהדר עם בנותיו. הבעיה היחידה היא שמארי היא החברה של אחיו.

דן, האיש שמספק לכולם את כל התשובות לא יודע מה לעשות.

אין בסרט אלמנטים מקוריים, הוא שיר הלל לערכי המשפחה ולאהבה, עם סוף טוב.

אולם, בצורה מפתיעה, הסרט מאד מהנה.

המשחק טוב, הסרט מצחיק, אנושי, שנון ומרגש וכל הקהל יצא מבית הקולנוע עם חיוך גדול על הפנים.

כל אחד מתרשם בסרט מהקטעים שמדברים אליו. לכן, מה שאהבתי הכי הרבה בסרט היו הסצנות של דן עם בנותיו. בקטעים האלה באות לביטוי דאגות המטרידות כל הורה של ילדה מתבגרת, כגון נהיגה ויחסים עם בנים. בעיתון הוא יודע לתת עצות טובות להורים אחרים, אבל בחיים שלו עצמו הוא מתנהג אחרת.

דוגמא היא תשובה של דן בטור שלו לשאלה שקוראת מפנה אליו.

היא שואלת אותו מה לעשות עם בני משפחתה אשר מצפים ממנה להכין מאכלים שונים לכל אחד מבני המשפחה.

התשובה שלו היא "תגידי להם שאת לא מסעדה". אבל, כאשר הוא מכין סנדוויצ'ים לבנותיו לפני הנסיעה רואים שהוא מכין לכל אחת סנדוויץ' עם מילוי אחר.

בתור אימא של מתבגרים הרגשתי הזדהות מלאה. כמו דן, גם אני יודעת את התיאוריה, מה הדרך הנכונה להתנהג עם הילדים, אבל כמוהו במציאות אני מתנהגת אחרת.

קישורים נוספים

ביקורת על הסרט

האתר הרשמי של הסרט

Dan in Real Life באתר של IMDb