אמא של מתבגרים

יש לי כרגע בעבודה הרבה עומס וזה מלחיץ אותי.

אני מרגישה שאני לא מספיקה כלום וזה גורם לי להרגיש עוד יותר בלחץ. התפקיד שלו מחייב אותי להיות מעורבבת בכל אספקט של העבודה בספרייה וזמינה לכל הצוות. אני כמו הכף בישול שצריך להיות בכל סיר. אני גם צריכה להיות סבלנית ונחמדה עם כולם, אפילו כאשר אני מתפוצצת מלחץ.

בעיה רודפת בעיה, כך שאין לי זמן לפתור או לטפל בבעיה אחת לפני שהשנייה צצה.

כל הזמן מתווספות לי עוד מטלות ועוד מטלות, כל אחת יותר דחופה מהשנייה ואני מצליחה רק לכבות שריפות. עוד לחץ.

על השולחן שלי נערמת ערימה של פתקים עם תזכורות של דברים שאני צריכה לעשות. רק להסתכל על הערימה הזאת גורמת לי להילחץ.

אין סוף לפרויקטים הגדולים שאני אמורה לבצע בנוסף לעבודתי השוטפת. פרויקטים מהסוג שאמורים להיות "מאמץ חד-פעמי גדול וגמרנו", אבל בשטח לא נגמרים אף פעם וכל הזמן צריכים המשך טיפול.

אני שתמיד כל כך מסודרת לא מספיקה לתייק את החומר בקלסרים וקשה לי למצוא את הדפים שאני צריכה כאשר אני צריכה אותם . אני דוחפת אותם למגירות בשולחני, שכבר בקושי נסגרות.

לא הכול תלוי בי, הרבה פעמים כדי לפתור בעיות בספרייה אני זקוקה לעזרה מגורמים חיצוניים שלא  תמיד מספקים את הסחורה בקצב הנדרש. אני צריכה למצוא את האיזון העדין בין לדרוש/לבקש את עזרתם בלי להפוך לנודניקית או מלחיצה שלא רוצים יותר לשמוע את קולה, מכיוון שאז אני משיגה את התוצאה ההפוכה.

הכי גרוע זה שלמרות שאני עובדת בלי סוף נוצר רושם שאני לא עושה כלום או לא יעילה, מכיוון שכל פעם ששואלים אותי אם הנושא טופל, סודר, תוקן, אני עונה "עוד לא, לא הספקתי".
לא משנה איך אומרים את המשפט הזה, ולא משנה כמה רואים שאני עובדת, תמיד נוצר רושם שמתנצלים או שמחפשים תירוצים כדי להסביר את החוסר אפקטיביות. זה מאד לא נעים ומלחיץ.

אפילו להיות חולה אין לי זמן. בשבוע שעבר נשארתי יומיים בבית, אבל חזרתי ביום חמישי, למרות שעוד לא הרגשתי טוב, היות שלימדתי וזה היה היום האחרון של הלימודים.

הלחץ הזה משפיע עלי לרעה. קשה לי להירדם בלילה מרוב שהמחשבות מסתובבות לי במוח. התוצאה היא שאני מגיעה לעבודה למחרת עייפה ועם כאב ראש.

אינני עובדת משרה מלאה ואין סיכוי שיוסיפו לי שעות. אין תקציב, להפך יש קיצוצים בכוח אדם. בפועל אני עושה עבודה של משרה מלאה ב-75% משרה. הלחץ הזה גומר אותי ועוד יש לי את ההרגשה שלא מעריכים את מה שאני כן עושה ורק רואים את מה שאני לא מספיקה.