אמא של מתבגרים

שירי לב-ארי כתבה ב-הארץ (יום חמישי 31.1.08) כתבה מעניינת הנקראת "ציירי לך שפה".

במאמר היא כותבת שיש שינוי בעולם המו"לות. היום יותר ויותר ספרי קריאה למבוגרים כוללים תמונות, רישומים ואיורים אשר בעבר היו שמורים אך ורק לספרי ילדים ונוער.

בצד ספרים עם תמונות שתפקידן להמחיש את הטקסט, מתקיים סוג חדש של ספרים המשלבים בטקסט הספרותי מימד ויזואלי. בספרים אלה הצורה והתוכן מתייחסים אחד לשני ומשפיעים אחד על השני כך שהאלמנטים הויזואליים משלימים את הטקסט עצמו.

תומר חנוכה, מאייר למגזינים כמו "ניו יורקר", "טיים" ו"רולינג סטון" אומר:

"הקוראים נהפכו להיות בעלי אוריינטציה ויזואלית, כי הצד הוויזואלי מעשיר את חוויית הקריאה. נראה שהספר ביסס מספיק את מעמדו כדי שלא יזלזלו בו אם יש בו ציורים, זה לא מבטל את הרצינות שלו."

לדעתו גם הפיכת הקומיקס לאופנתי בחוגים אינטלקטואליים, לפחות בניו יורק, משפיעה על הספרות.

גם בעברית ישנם נציגים של המגמה הזאת. לפני כשנה יצא לאור ספר "קוריקולום ויטה" מאת יואל הופמן - מעין אוטוביוגרפיה כתובה קטעים קצרים ולצידם איורים קטנים בשחור-לבן שצייר הופמן עצמו.

דב אלפון, העורך הראשי של הוצאת כנרת אומר:

"יש השפעה חזקה מאוד של המדיה הוויזואלית על עולם הספרות, אני מניח שזו תוצאה של התפתחות האינטרנט. החשיבות של המימד הוויזואלי בתרבות עולה, וחלק מהסופרים מנסים לענות על הצורך הזה בכלים ספרותיים."

אני חושבת שהוא צודק. לאנשים יש פחות סבלנות לקרוא טקסטים והם מושפעים מדרך הקריאה באינטרנט. בעקבות מחקרי שימושיות של אתרי אינטרנט גילו שאנשים לא קוראים במסך כמו שקוראים בספר. הם "מדפדפים" או "מרפרפים" מראש העמוד עד לתחתית העמוד, אבל לא ממש קוראים מילה במילה מה שכתוב שם.

האלמנטים הויזואליים תופסים יותר ויותר את המקום של הטקסט עצמו, גם באתרים ונראה שהטרנד הזה מתפשט מהמסך אל הספר המודפס.