אמא של מתבגרים

פְרא אנג'ליקו - הבשורה

המצב השתנה עם עליית הפרוטסטנטים. לותר קבע כי הסמכות העליונה לענייני נצרות נמצאת בכתבי הקודש וצידד בקריאת פשט של כתבי הקודש. הוא טען שכל אדם יכול להבין אותם. הוא חתר לקרב את הטקס הדתי לעם ותרגם את כתבי הקודש ואת נוסחי הטקסים הנוצריים לגרמנית. אחר-כך באו תרגומים ללשונות אירופיות נוספות. זה דחף את העם הפשוט ללמוד קריאה. כמוכן, בניגוד לכנסיות הקתוליות, הכנסיות הפרוטסטנטיות היו כמעט חסרי אמנות. הם לא היו זקוקים לאמצעים הויזואליים כדי להעביר את עקרונות הדת, מכיוון שהעם קרא את הטקסטים הדתיים לבד.

כמו שהעירו בתגובות לפוסט הקודם, במשך הדורות היו ספרים מאוירים גם למבוגרים.

באופן כללי ניתן לומר שבמשך ההיסטוריה אפשר לראות איזונים משתנים בין טקסט לתמונה.

היום אם תשאלו קורא מצוי באילו ספרים ישנם איורים ותמונות, סביר להניח שהוא יענה שבספרי ילדים. אולי באמת השינוי בדרך.

בנוסף לאיזון המשתנה בין טקסט לתמונה בספרים, אני רואה שינוי כזה גם באינטרנט.

תיקחו לדוגמא את ענן הנושאים או התגיות שאנחנו כבר רגילים לראות בהרבה אתרים באינטרנט.

ישר מבחינים לפי גודל הגופן איזה נושא פופולארי יותר ואיזה פופולארי פחות.

פעם היינו רואים את הנושאים רק כרשימה, כולם כתובים באותו גודל פונט, וליד כל נושא מספר.

היינו צריכים לקרוא את המספר על מנת לדעת כמה פעמים הנושא הופיע וכמה הוא פופולארי.

עם ענן התגיות מספיק מבט מהיר כדי לדעת מה קורה.

יש עוד יישומים איפה שהמגמה הזאת באה לידי ביטוי, אבל זה לפוסט הבא.