אמא של מתבגרים

מתוך האתר http://www.comicspage.com/loveis/loveis_about.html

יום האהבה זה מאד יפה, אני בטוחה שאנשי העסקים מאד אוהבים את יום האהבה.

במיוחד מסעדות, בתי קפה, בתי מלון, ספא, וצימרים מרוצים מיום האהבה.

חנויות שמוכרות כרטיסי ברכה, פרחים, ממתקים ושוקולדים בוודאי לא היו מוותרות על היום הזה.

גם אם לא מאמינים בחג הזה, לא נעים להתעלם ממנו, שמא יחשבו שאתה לא יודע לאהוב.

אני חושבת ההפך, שזאת שטות לחשוב שהאהבה מתבטאת בג'סטות חד-פעמיות.

שאפשר לרכז את האהבה ביום אחד.

אהבה זה דבר אחר לגמרי.

אהבה זאת עבודה יומיומית, להיות שם אחד בשביל השני בכל יום ובכל מצב, בקל כמו בקשה.

לקום כדי להכין כוס תה, לעשות את הכלים, לטפל בלילה בתינוק כדי לתת לשני לישון, לרוץ למכולת בגשם כי חסר לחם בבית.... לוותר על הנוחיות שלך למען הנוחיות של השני.

האהבה ניכרת בדברים הקטנים ולא רק במחוות הגדולות.

האהבה מורכבת מפשרות וויתורים.

אהבה זה לדעת שלא משנה מה יקרה יש מי שיתמוך בך, ייתן לך גיבוי ולא ייתן לך ליפול.

אני יודעת שאני יכולה לסמוך על זיס בכל מצב. את זה הוא הוכיח יום יום במשך כל שנות נישואינו.

בדברים הגדולים ובדברים הקטנים.

אני מקווה שגם הוא יודע שהוא יכול לסמוך עליי ככה.

הוא לא איש של ג'סטות רומנטיות, אבל כל יום ששי הוא קונה לי פרחים.

הוא אוהב אותי גם כאשר אני חולה, מגעילה, עצבנית, עצובה ובלתי נסבלת.

אם יש אהבה כזאת ובנוסף יש את המחוות הרומנטיות של וולנטיין דיי, זה נהדר,

אבל וולנטיין דיי בלי שאר ימות השנה לא שווה הרבה.