אמא של מתבגרים

אני בבית כי נתפס לי הגב. מזמן זה לא קרה לי. אני סובלת שנים רבות מכאבי גב, שמקרין גם לאורך כל הרגל. למדתי לחיות איתו במשך השנים. נדמה לי שזאת הפעם הראשונה שאני כותבת על זה בבלוג.

יש לי יחסים מאד זהירים עם הגב שלי. אני מנסה לא להרגיז אותו, לפנק אותו מדי פעם בעיסוים וטיפולים אחרים, לחמם אותו ולקחת אותו לטיול לים המלח. למדתי לעשות תנועות מסוימות בזהירות רבה, ככה ולא אחרת ולא לעשות תנועות מסוימות בכלל. אני לא עושה טיולי ג'יפים או התעמלות שיכולה להרגיז אותו או מרימה דברים כבדים. אני ישנה על מזרון קשה ובוחרת כסאות בקפידה. אני בולעת סידן, אומגה 3, מגה גלופלקס וכל דבר אחר שאולי יכול לעזור. עשיתי פיזיותרפיה, שחייה והתעמלות בשיטת פלדנקרייז. הלכתי לכירופרקטור ולדיקור סיני. חלק עוזר וחלק לא עוזר.

אם כול זה לא עוזר חס וחלילה, נדרשים אמצעים יותר אלימים, שאני מעדיפה לא להזכיר פה. למה להעיר דובים ישנים?

תשאלו איך בכל זאת קרה שנתפס הגב אם אני כל כך זהירה? התשובה היא חלק מהשאלה. לפעמים אני לא מספיק זהירה, שוכחת שיש לי גב רגיש ועושה תנועה לא נכונה. הפעם פשוט התכופפתי לצד במקום להסתובב ולהתכופף ישר. כאשר ניסיתי להתיישר הגב הביע התנגדות נחרצת והגיב בכאב חד, כמו שוק חשמלי, ונשארתי עקומה.

אחרי כל כך הרבה שנים של התמודדות עם הכאב גב מצאתי שהתעמלות בשיטת פלדנקרייז עוזרת לי הכי הרבה למנוע התקפים. אם בכל זאת נתפס הגב, מה שבדרך כלל מוציא אותי מהתקף זה שילוב של תרופות קונבנציונליות, כמו ארקוקסיה, שכיבה במיטה עם בקבוק חם וביקור אצל הכירופרקטור.

זה מה שעשיתי אתמול, והיום ב"ה יש שיפור קל. לא הלכתי לעבודה כי כואב לי ואני לא יכולה לשבת הרבה זמן. יש לי עוד מעט ביקור נוסף אצל הכירופרקטור. אני מקווה שיהיה שיפור נוסף.

אני מתכוונת לנוח כמה שאפשר בתקווה שעד יום ראשון אוכל לחזור לתפקוד רגיל.

אני מאחלת לכולכם בריאות טובה, תרגישו טוב, אני חוזרת למיטה.