בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי נוהגת הרבה בכבישי ישראל. כל פעם שאני מגיעה ליעדי בשלום אני מרגישה צורך להגיד ברכת הגומל. אמנם אני אומרת תפילת הדרך, אבל לא נראה לי שזה מספיק.
אז מה מרגיז אותי? נהיגה מסוכנת, לא מתחשבת, אגואיסטית ומצ'ואיסטית.
ערכתי רשימה של דברים שהכי מעצבנים אותי בכביש.
- נהגים שנוסעים לאט וכאשר מנסים לעקוף אותם מאיצים כך שקשה לעקוף. מהרגע שמוותרים על העקיפה הם חוזרים לנהוג לאט וחוזר חלילה.
- נהגים איטיים שמתעקשים במאמצים רבים לעקוף ואחרי העקיפה חוזרים לנהוג 80 קמ"ש, מה שמאלץ אותך לעקוף אותם בחזרה. אם מדובר במצ'ו טיפוסי הוא לא מסוגל לעכל דבר כזה ואז מתחיל משחק העקיפות עד שצד אחד מתרחק מספיק או מוותר.
- המזגזגים בין הנתיבים. נהגים שעוברים מנתיב לנתיב בלי לסמן או מסמנים רבע שנייה וישר עוברים לנתיב שלך. כנראה שעבורם הווינקר מסמל "מוכנים או לא, הנה אני בא" ולא "יש לי כוונות לעבור נתיב, האם תהיי בבקשה מוכנה לתת לי להיכנס?"
- נסיעה על השוליים כדי לעקוף את כל הנהגים שמחכים בסבלנות בפקק. נהגים שנוסעים בנתיב הפנוי ליד הנתיב הפקוק ואחר כך כאשר מגיעים לראש התור נדחפים כדי להיכנס לפני כולם.
- נהגי מוניות. האם הם עוברים קורס מיוחד סגנון "קורס נהיגה מונעת", אבל הפוך?
- נהגי רכב 4X4 – חושבים שהכביש שייך להם ולהם בלבד. לא מסתכלים בכלל על רכבים אחרים ואם מסתכלים זה במבט של: "מה הנמלים האלה עושים על הכביש שלי?".
- אופנוענים שעוברים לפני הרכב בדקה שאני נותנת גז. מה יש להם? משאלת מוות?
- נהגים השטים על הכביש כמו שיכורים כי הם מדברים בסלולארי.
- גם מורפי מככב בכבישים. תמיד הנתיב שאני נוסעת בו הוא הכי איטי.
יש לי רעיון להמצאת המאה. בית שימוש נייד לאוטו!
לדעתי חצי מהתאונות נגרמות על ידי נהגים שדוהרים כדי להגיע לשירותים בזמן.
טיפ קטן: כדי להפיג את השעמום בזמן הנהיגה בפקקים האינסופיים אני מציעה לכתוב פוסט בראש. עד שתגיעו למקלדת כבר תשכחו את מה שחיברתם בראש, אבל בינתיים זה יעזור לנהוג בצורה יותר רגועה.
ושאלת מיליון הדולר. מתי כבר תהיה תחבורה ציבורית ראויה במדינה שלנו??!!
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
