אמא של מתבגרים

חול המועד הגיע, איזה כיף.

זה אומר שעברנו את כל ההכנות לפסח ואת ליל הסדר ונשארנו בחיים.

עכשיו יש זמן לכיף. חופש מוחלט, כי בעבודה סגור עד אחרי פסח.

השנה אני לא זזה מירושלים.

אין לי כוח לטיולים, פקקים, נהגים עצבניים, חמסינים, פיקניקים, על האשים, אורחים, מארחים.

אני רוצה שיעזבו אותי בשקט, למלא מצברים וזהו. מקסימום נצא לסרט, למסעדה, לפגוש חברים או לאחד המופעים בעיר.

לפני שאני אשכח אני רוצה לכתוב על ליל הסדר. היה ממש כיף. הסדר אמנם עבר, אבל ככה הרעיונות יהיו מתועדים לשנה הבאה.

היינו מוזמנים אצל אחותי, שמאז שעברנו דירה גרה במרחק הליכה, תענוג בפני עצמו.

אחותי בשלנית ומארחת למופת ולא אכזבה גם הפעם.

השינוי היה בעריכת הסדר עצמו. הדור הצעיר די ניהל את הערב והפעיל את כל המסובים.

אנחנו כמובן מנהלים סדר כהלכתו, קוראים את כל ההגדה עם פרושים, שאלות ודיונים וכמה מהרעיונות הפכו את הסדר ליותר משעשע  עם שיתוף של כל המשתתפים.

כמה מהרעיונות נפוצים בהרבה בתים, כמו קריאת קטעי ההגדה על ידי כל המשתתפים ולא רק על ידי עורך הסדר, ושילוב של המנהגים של כמה עדות.

הפעלה 1: לפני או אחרי שירת "מה נשתנה" כל אחד מספר דבר אחד שהשתנה אצלו במשך השנה האחרונה.

הפעלה 2: " בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו יצא ממצריים". כמה משתתפים עושים הצגה קצרה איך היה נראה היום יציאת מצרים.

הפעלה 3: כל מי שעלה מחו"ל מתבקש לספר בקצרה את סיפור עלייתו לישראל.

מכיוון שהיו עולים חדשים וותיקים בשולחן, מכל מיני ארצות, זה היה מאד מעניין.

הפעלה 4 : לפני קריאת "עשרת המכות" נותנים לכל משתתף לייצג מכה אחת בפנטומימה, לא לפי הסדר שהן מופיעות בהגדה. שאר האורחים מנחשים באיזה מכה מדובר.

הפעלה 5: כששרים "אחד מי יודע" כל משתתף בשולחן מייצג מספר ושר אותו במשך כל השיר. לדוגמא, אם יוצא שאני "חמישה חומשי תורה" אז במשך כל השיר אני בכל בית שרה "חמישה חומשי תורה" וזה שאחרי תמיד שר "ששה סדרי משנה" וכן הלאה.

הפעלה 6: בשיר "חד גדיא" לא שרים את השמות של הדמויות אלא הקולות שמייצגים אותם.

לדוגמא, במקום לשיר לְשׁוּנְרָא, שרים למיאוו.

היה מאד מצחיק לשמוע איזה קולות המציאו כדי לייצג את הדמויות בשיר. את הבית האחרון שרים כמו שכתוב.

כמו כל שנה התנהל משא ומתן סביב האפיקומן. נראה לי שילדים אף פעם לא מתעייפים מהקטע הזה ולא משנה באיזה גיל הם.

מועדים לשמחה.