אמא של מתבגרים

כפי שאתם יודעים, אני לא צריכה את יום ירושלים כדי לכתוב על העיר האהובה שלי.

כתבתי עליה בהקשרים שונים, חלק חיוביים וחלק פחות חיוביים, כמו הפוסט איפה שאני מתלוננת על הפקקים האינסופיים בעיר. גם היום ברחתי מהעבודה בשלוש כדי להגיע הביתה לפני סגירת הכבישים בשעה שלוש וחצי. אנצל את הזמן כדי לבקר בשבוע הספר העברי, המתקיים במרחק הליכה מביתי.

כל כך הרבה שירים נהדרים נכתבו על ירושלים. אני לא משוררת ולא אנסה אפילו לתאר במילים שלי את היופי של ירושלים או המשמעות הדתית והלאומית של העיר, כאשר רבים וטובים ממני עשו את זה בצורה טובה במשך דורות.

אני כן אנסה לכתוב על ירושלים מנקודת המבט שלי, תושבת עיר פשוטה.

אני לא מתיימרת להיות אובייקטיבית. בכל זאת עולה חדשה, חובבת היסטוריה ושומרת מצוות.

לפעמים אני מתהלכת ברחובות בלי לחשוב ובלי לשים לב לסביבתי, כאילו הייתי בכל עיר אחרת בעולם. אני נהנית מיופי הבניינים, מרחובות ציוריים ומאויר הרים צלול כיין.

ולפעמים אני מתהלכת ברחובות וחושבת על ההיסטוריה העשירה של העיר, על אלפי היהודים שבמשך דורות התפללו "לשנה הבאה בירושלים" ועל הזכות הגדולה שלי לחיות כאן. אני נוסעת במכונית בכביש הצמוד לחומות העיר העתיקה ומתרגשת כל פעם מחדש כאשר אני יוצאת מהמנהרה למרגלות מגדל דוד. למה אני? למה עכשיו? אין לי תשובות, רק התרגשות.

אני מרגישה את הנוכחות היהודית בירושלים, שלא פסקה אף פעם, גם בתקופות הכי קשות.

אינני מבינה את האנשים שמוכנים לוותר על ירושלים.

לדעתי זה לא קשור לדעות פוליטיות, אלא לחינוך לקוי וחוסר אמונה בצדקת דרכינו.

מרוב שחיטה של פרות קדושות לא נשארות סיבות להאמין שמקומינו כאן.

אני מתעצבנת על החילוניים שעזבו ועוזבים את העיר בטענה שהעיר נהפכה לעיר של חרדים וערבים. כאשר יש בחירות לרשות העירייה אני הולכת להצביע. לא כמו החילוניים שרק מקטרים. אחוז ההצבעה החילונית קטן ביותר, לעומת אחוז ההצבעה של החרדים, שגבוה מאד.

אחוז ההצבעה, זה מה שקובע - מתמטיקה פשוטה.

אם העיר חשובה להם שיישארו ויילחמו על צורת חיים אחרת. גם לי מפריע הלכלוך, ההזנחה של אזורים שלמים, העוני, התקציבים הדלים לתרבות ודברים נוספים, אבל אני נשארת כאן, לא בורחת.

אם ירושלים נהפכת מצד אחד לעיר רפאים, עם מלאי דירות ריקות שנרכשו על ידי תושבי חוץ עשירים ומצד שני לעיר מוזנחת בעלת אוכלוסיה ענייה וחד-גונית, זאת תעודת עניות לכל תושבי המדינה.

אחרי כל כך הרבה שנים של שלטון זר קיבלנו לידינו עיר מלוכה, העיר הכי חשובה ליהדות.

עיר מיוחדת דורשת התייחסות מיוחדת. אנחנו צריכים להעריך אותה ולדעת לשמור עליה.