אמא של מתבגרים

כל תקופת הבגרויות בתי אסרה עליי לכתוב עליה ועל הבחינות שהיא עושה. הפוסט שכתבתי על המגן נכתב במחתרת. ללא הסבר קיבלתי פתאום אישור כן לכתוב על הנושא. אני מנצלת את ההזדמנות שצו איסור הפרסום הוסר כדי לכתוב פוסט מיד, לפני שהיא תשנה את דעתה.

בתור התחלה אני חייבת ללכת כמה שבועות אחורה, ליום שבו הייתה לה בחינת בגרות בתיאטרון. בלי להיכנס ליותר מדי פרטים, בכיתה י"א חייבים להציג מונולוג או דיאלוג לפני קהל ובוחנת של משרד החינוך. בתי בחרה דיאלוג מתוך אחת המחזות של חנוך לוין.  

מה אני אגיד לכם, ישבנו בקהל והתמוגגנו. היא הייתה פשוט נהדרת. בלי פחד קהל, מלאת ביטחון עצמי, היא שיחקה בצורה מדהימה. כאשר היא עלתה על הבמה אפילו לא זיהינו אותה, כי היא נכנסה כל כך טוב לתפקיד. אתם בטח תגידו שאני לא אובייקטיבית, נכון, אני באמת לא אובייקטיבית, אבל הבוחנת ממשרד החינוך כן. היום בתי קיבלה את הציון שלה – היא קיבלה 100!

ממש רגעי נחת, היא הרוויחה את הציון ביושר. כמה מאמצים השקיעו בדיאלוג הזה, יותר מאשר בכל הבחינות האחרות ביחד.

נשארו עוד 2 בחינות לשנה הזאת ואז, החופש מתחיל.