אמא של מתבגרים

בשבוע שעבר יצאתי לבלות כמעט כל יום. יש שבועות כאלה ויש שבועות יבשים לגמרי. אולי שלושת השבועות המתקרבים מדרבנים אותי לנצל את השבועות הנותרים כדי לצבור בילויים.

בין היתר צפיתי ב-2 סרטים.  

במוצאי שבת זיס ואני ראינו את הסרט "הג'וב הבריטי". באנגלית הסרט נקרא The Bank Job

מדובר במותחן, המבוסס על סיפור אמיתי, תעלומת שוד בנק שהתרחש בלונדון ב-1971, ומעולם לא נפתרה. חבורה של גנבים, לא מקצועיים במיוחד, חפרו מנהרה לכספות שמורות בבנק ושדדו מיליוני דולרים בכסף מזומן ובתכשיטים. השוד עשה כותרות בחדשות במשך כמה ימים, אבל אז כל הדיווחים הופסקו בעקבות צו איסור פרסום של הממשלה.

הגנבים לא ידעו שבכספות טמונים גם סודות מלוכלכים רבים, שדוחפים אותם לתוך מלכודת קטלנית של שחיתויות ושערוריות מין הקשורים לממשלה ולמשפחת המלוכה.

נהנינו מהסרט, אפילו סרט שוד בריטי נראה אחרת מאשר סרט שוד אמריקאי. כמובן שהידיעה שהסרט מבוסס על סיפור אמיתי תרם להנאה. גם בסרט הזה, המציאות עלה על כל דמיון, עם תפניות בעלילה שהחזיקו אותנו מתוחים עד הסוף.

לחובבי הג'נר – מומלץ.

את הסרט השני, "חופשייה ומאושרת" ראיתי ביום שני עם ג'וליאנה, שהזמינה אותי לסרט.

מכיוון שהיא כבר כתבה ביקורת על הסרט , אני מרגישה את עצמי פטורה מלכתוב ביקורת מנומקת היטב עליו. כמוכן בלוגרית נוספת, אסתי ירושלמי, כתבה ביקורת מפורטת אודות הסרט.

   **זהירות ספויילור** 

בכל זאת, מה דעתי על הסרט? יש לי חולשה לסרטים בריטיים. כמו בסרט הקודם, גם קומדיה בריטית לא דומה לקומדיה אמריקאית.

הקומדיה הזאת שנונה ומשעשעת ובלתי צפויה. במרכזה גיבורה בשם פופי, מורה מיוחדת בת 30 מצפון לונדון. היא תוססת ומלאת הומור הרואה תמיד את חצי הכוס המלאה. זה די מעצבן לפעמים, כי לא משנה מה קורה לה, היא תמיד צוחקת. מצד שני, זה לא משפיע על הרצינות שלה בתור מורה. כאשר צריך לטפל בילד אלים בכיתתה, היא יודעת להתייחס למצב ברצינות וברגישות. הלוואי שכל המורות היו ככה.

בסרט מתייחסים לסוגים שונים של למידה והוראה. קודם כל, מה החיים מלמדים אותנו ואיך אנחנו מחליטים להתמודד איתם. שנית, הוראה פורמאלית בבית הספר היסודי איפה שפופי וחברתה לדירה מלמדות. סוג נוסף של הוראה רואים בכמה סצנות נהדרות בחוג ללימוד פלמנקו בו פופי משתתפת. את השיעורים של המורה הזאת אי אפשר לשכוח.

חלק גדול של הסרט מתרכז סביב שיעורי הנהיגה שפופי לוקחת עם מורה גזען, מריר, חסר סבלנות ואפילו אלים. שיטות ההוראה שלו שונות לגמרי משלה. למרות הניסיונות של פופי לחנך אותו מחדש ולהתחשב בו, השיעורים מסתיימים בפיצוץ אדיר. למרות הכישלון הזה פופי לא מאבדת את שמחת החיים שלה. הפואנטה שאנחנו מבינים בסוף הסרט היא שההחלטה להמשיך לחייך היא אצלה החלטה מכוונת והיא לא תיתן לשום דבר להרוס את זה.

המשך יבוא...