***פוסט המשך לפוסט הקודם על שבוע של בילויים***
ביום ג' שעבר הלכנו לשמוע/לראות בזירה הבין-תחומית מופע מוזיקלי יוצא דופן הנקרא
"המגדל הפורח באוויר".
זאת יצירה מוזיקלית תיאטרלית, של פרופסור אנדרה היידו, המבוססת על טקסטים מתוך המשנה.
פרופסור היידו הסביר שכאשר הוא חזר בתשובה ורצה ללמוד משניות, בשפה שהוא לא הבין, הוא נעזר במוזיקה כדי ללמוד אותן בעל פה. חשוב לדעת שבמשך דורות רבים המשנה לא הועלתה על הכתב, אלא עברה ממורה לתלמיד בהוראה שבעל פה. קטעי המשנה עברו מדור לדור בעזרת השירה, אבל עד היידו אף אחד לא ניסה להלחין אותן בצורה כזאת.
התוצאה מעניינת ומפתיעה, במיוחד כי יש שימוש בלחנים מסוגים שונים. יש השפעות מוזיקליות שונות וכל אחד ממשתתפי המופע מביא משהו אחר מעצמו לשירה. יש במופע הרבה הומור, דבר שתורם רבות להנאה.
מאד אהבתי שהזמרים לא היו כולם דתיים. להפך, רובם היו חילוניים וגם בקהל נכחו אנשים חילוניים. לא לגמרי ברור לי למה היידו בחר להשמיע דווקא את המשניות המסוימות האלה במופע.
לפי ההסבר שלו, הרעיון היה לבחור משניות הנוגעות בחיים היום-יומיים של האדם וביחסים בין גברים לנשים ואיך הם באים לביטוי במשנה. גם בתוך הנושאים האלה יש מבחר גדול של משניות, כך שההסבר שלו לא לגמרי מספק אותי. בכל מקרה, זה לא כל כך חשוב.
יצאתי מזמזמת את המשנה האחרונה ששרו, במנגינה עליזה וסוחפת:
רבי טרפון אומר
היום קצר והמלאכה מרובה
והפועלים עצלים
והשכר הרבה ובעל הבית דוחק
(מסכת אבות פרק ב' משנה ט"ו)
עוד כתבו על המופע:
לעוף עם הגמרא – nrg יהדות, כתבה מאת עינת ברזילי
רק חוזר בתשובה שלא מבין עברית, יכול היה להלחין משניות קדושות בלי לפחד. 30 שנה אחרי, פרופסור היידו, חתן פרס ישראל, ומוסיקאי דתי במיוחד, מוביל את המופע "מגדל פורח באוויר" יחד עם אנסבל מתלמידיו. עינת ברזילי התענגה על מסכת ברכות
המשך הכתבה
אני עוזר להרוס מה שעשיתי - הארץ, כתבה מאת נעם בן זאב
הערב תועלה מחדש בפסטיבל ישראל יצירה מוסיקלית שחיבר אנדרה היידו בשנות ה-70 על פי המשנה. כשהועלתה לראשונה היא נחלה כישלון, אך בעיבוד החדש עם עמיתיו הצעירים לאנסמבל "אומן ח"י" הם "גואלים את הארכיאולוגיה הזאת", אומר היידו בראיון
המשך הכתבה