אמא של מתבגרים

בהמשך לפוסט הקודם, אני עוברת לנושא המעסיק אותי עכשיו – כללי הנימוס בבלוגוספירה.

במפגשים הראשונים שלי עם הרשת, לפני 12 שנה, כתבו הרבה על netiquette – אתיקה וכללי נימוס ברשת האינטרנט. net + etiquette))

אני ממליצה לקרוא פה על כללי הנימוס ברשת האינטרנט (באנגלית). המקורות מרתקים ומעידים כמה חשיבות ייחסו לנושא. בין היתר גיבשו כללים בנוגע לדואר אלקטרוני. דניאל פטרי כתב מסמך ממצא אודות הכללים האלה הרלוונטיים גם היום.

מניין הצורך בכללי הנימוס האלה?

תשובה - בציטוט מתוך מאמר נימוסי רשת Netiquette מאת תמי לנצוט ליבוביץ'

"מכיוון שהישיבה מאחורי מסך המחשב ותחושת האנונימיות וחוסר הקשר האנושי הישיר, גורמת לחלק ממשתמשי האינטרנט לחרוג מרמת התנהגותם המקובלת ולנהוג באופן בלתי מתחשב ולעיתים אף בגסות וללא נימוס אלמנטרי. "

אם החלל הקיברנטי - ה ""Cyberspace שבו מתנהל עולם האינטרנט, הוא ישן יחסית ובקושי גיבש לעצמו כללי התנהגות חד-משמעיים, מה אפשר להגיד על הבלוגוספירה שהיא חדשה יותר?

יש בה את כל האלמנטים המקשים על תקשורת אינטרנטית רגילה. רואים צג מחשב עם טקסטים כתובים ולא שומעים את הקול עם טון הדיבור. לא רואים הבעות פנים. שלא לדבר שלפעמים שוכחים שיש ייצור אנושי אמיתי בצד השני עם רגשות. זה שונה מכל צורת תקשורת בין-אישית אחרת.

בבלוגוספירה מצטרף אלמנט נוסף. הכתיבה הרבה יותר אישית. מדובר ביומן רשת אישי, איפה שלרוב אנשים כותבים בצורה יותר חושפנית. הטוקבקים והתגובות יכולים מאד לפגוע ולהעליב. במיוחד האפשרות להגיב באנונימיות, בלי להיחשף, מוציא מהאנשים את הרשעות.

יש לי שאלות רבות לגבי נימוסים בבלוגוספירה, שלא מקבלות מענה בכללי נימוסי רשת בסיסיים.

שאלת ההזדהות

* האם צריכים להזדהות כאשר מגיבים? מכיוון שאפשר להמציא זהות, מה החשיבות של ההזדהות? האם להגיב באנונימיות נחשב לחוסר נימוס ולכן לא מקובל?

* האם זיהוי פיקטיבי מספק?

* האם קישור לדוא"ל או לבלוג מספק?

התייחסות לתגובות

* האם חייבים לענות לכל תגובה? אם עונים רק לחלקן, אולי אלה שלא מקבלים מענה ייעלבו.

* מה כללי הנימוס כלפי תגובות פוגעות?

• האם מותר לענות בגסות או בתוקפנות למגיב תוקפני או פוגע?
• האם מותר למחוק תגובות פוגעות או להתעלם מהם?

* האם התעלמות גורפת מתגובות אנונימיות, כי נכתבו בעלום שם, זה לגיטימי?

התייחסות לבלוגרים אחרים –בשבילי הנושא הכי מורכב ומסובך.

*האם מסיבות נימוס עלי לקרוא ולהגיב בבלוג של בלוגרים שקוראים אצלי, וההפך?

זה שאני קוראת ומגיבה בבלוג המעניין אותי, למה שזה יחייב את אותו הבלוגר לקרוא את הבלוג שלי שבכלל לא מעניין אותו?

*האם עלי להוסיף בלוגר, ששם אותי ברשימת הבלוגים שהוא קורא, גם ברשימה שלי?

*האם מין הנימוס להיות מנוייה על בלוג המנוי אצלי, רק כדי לא להעליב?

כל נושא ההדדיות בין בלוגרים מעוררת אצלי תהיות. איפה שברור שהמצב הדדי, אין בעיה. הבעיה מתחילה איפה שאין הדדיות. אני לפעמים שואלת את עצמי אם אותה בלוגרית שאת הבלוג שלה אני קוראת, אבל היא לא את שלי, מרוצה שאני מגיבה אצלה, או הייתה שמחה אילו הייתי מפסיקה עם זה.

אני מודעת לאמצעים להפוך בלוג לפרטי ולשלוט במידה מסויימת בתגובות. זאת לא הנקודה.

ברור לי לגמרי שאף אחד לא עומד לידי עם אקדח ואני חופשייה לעשות מה שאני רוצה.

או שלא? האם המרחב הזה כל כך פרוץ ששום כלל לא חל עליו?

איפה נגמר הנימוס והכבוד ההדדי ומתחיל תחושת הכפייה?

אני לא יודעת.

מה דעתכם?