אמא של מתבגרים

מגיע פרס נובל למי שימציא מתג לכבות את המחשבות והדאגות שרצות בראש ולא נותנות מנוח. כי מוחי עובד שעות נוספות. 

דווקא כאשר אני צריכה את כל הכוחות כדי להתמודד עם "החיים" אני לא מצליחה לישון.

כאשר אני לא ישנה, אני עייפה, עצבנית ורואה את הכול בשחור.  

ממש לא הדרך האידיאלית לתפקד. כאשר אני עייפה אני עושה טעויות.  

בעיקר אין לי סבלנות לאף אחד ואני רבה עם כולם.

כמובן שזה לא פותר כלום ורק מייצר בעיות חדשות.

מגיע פרס נובל לאדם שימציא מנגנון שיאפשר לנו לעשות "undo" בחיים, כמו במחשב.

שיאפשר להחזיר את המילים שיצאו מהפה דקה אחרי שאמרנו אותם.

עשינו טעות, לא נורא, Ctrl Z יפתור את הבעיה.

כמה פעמים עשינו החלטות לא נכונות שפגעו בנו ובאחרים, בלחיצת כפתור אפשר לתקן הכל.

מגיע פרס נובל לאדם שיספק לנו דרך לצפות את התוצאות של החלטותינו ומעשינו.

חינוך הילדים, בחירת מקצוע, השקעות כספיות, יציאה למלחמה, נהיגה לא זהירה.

נכון שזה היה נהדר אילו יכולנו לדעת מראש את התוצאות ההרסניות של הבחירות שלנו?

החיים הם לא קרוסלה, אי אפשר לרדת מתי שרוצים.