בשבוע שעבר עברתי טיפול אצל הדרמטולוג להסרת גידולים קטנים מעצבנים בפנים במחט חשמלי. הכול עבר בשלום ב"ה, אבל היו לי מלא פצעים בפנים, כאילו הייתי חולה באבעבועות רוח.
בגלל שביום של הטיפול התבצע שדרוג של התוכנה לניהול ספרייה "אלף 500" מגרסה 16 ל-18, לא יכולתי לקחת חופש. הייתי חייבת להיות בעבודה כדי לבדוק אם השדרוג עבר בשלום. כך שהופעתי יומיים בספרייה עם שכבה עבה של מייק-אפ על הפנים. זה לא תרם הרבה לריפוי הפצעים. אחרי שראיתי שהקטלוג מתפקד פחות או יותר כמו שצריך, החלטתי להישאר בבית כמה ימים ולתת לפצעים להגליד.
הפצעים הציקו לי ולא יכולתי לעשות הרבה בבית, חוץ מלהסתכל בטלוויזיה. כך התוודעתי מחדש לתכניות הילדים בערוצים 1 ו-2 (היחידים שיש לי) . שמחתי לפגוש מחדש ידידים ותיקים, אבל מצד שני התאכזבתי מהתכניות החדשות לילדים.
קודם כל התאכזבתי מהשפה. בניגוד לתכניות הילדים הותיקות, בתכניות החדשות השפה יותר דלה. אני יודעת שזאת אחת הבעיות של הדור, אבל בכל זאת. לדעתי, אם יש מקום אחד אשר בו צריך להקפיד על שפה עברית עשירה ואפילו גבוהה, זה בתכניות לילדים.
אני אוהבת תכניות לילדים. במיוחד המצוירים. באתר "עולם המצוירים" יש סקירה של התכניות המצוירות לילדים. ממש כיף לטייל בו, שיא הנוסטלגיה.
תמיד ישבתי עם ילדיי לראות את פרפר נחמד, רחוב סומסום, הדרדסים, נילס הולגרסון, אלף ואחת אמריקות, שאלתיאל קוואק, ועוד.
אחת התכניות האהובות עליי ביותר הייתה "המומינים". הסדרה מבוססת על ספר של הסופרת ומאיירת הסקנדינבית טובה יאנסן בשם "עמק החיות המוזרות". ההרפתקאות של היצורים החביבים דמויי היפופוטאם, הגרים בעמק המומינים ומבלים שם עם החברים שלהם, תמיד היו מהנות לצפייה.
שמחתי לראות שגם עכשיו ממשיכים להקרין את הסדרה הזאת בטלוויזיה.
נהניתי ביום חמישי לראות פרק של הסדרה ועוד יותר נהניתי שבתי הפסיקה את עיסוקיה במחשב והצטרפה אליי על הספה כדי לצפות בפרק של המומינים.
קישורים נוספים אודות המומינים:
האתר הרשמי של המומינים
המומינים (בעברית) בוויקיפדיה
המומינים (באנגלית) בוויקיפדיה (ערך הרבה יותר עשיר מהערך בעברית' עם קישורים רבים)
אתר המומינים הישראלי
פארק השעשועים בפינלנד "עולם המומינים"
סרטים ביו-טיוב
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
