אמא של מתבגרים

אנחנו רגילים כאן להתלונן על אפלייה על רקע עדתי או מגדרי.

באמצעי התקשורת יודעים תמיד להביא סטטיסטיקות המראות על מיעוט של יוצאי עדות המזרח או נשים בעמדות מפתח או בתפקידים ניהוליים. כמוכן מתלוננים שהאנשים בעמדות ניהול הם מבוגרים ולא נותנים לצעירים להתקדם.

אנחנו גם מאד אוהבים להגיד שאנחנו במצב לא טוב וש "בחו"ל זה אחרת".

אז מסתבר שלא.

קראתי ב-Chronicle of Higher Education  של היום את הסטטיסטיקה הבאה:

בארצות הברית המצב גם לא מי יודע מה מזהיר.

כמובן שצריך לקחת בחשבון את הגודל היחסי של ארצות הברית וריבוי המוסדות להשכלה גבוהה בהתאם, לעומת ישראל.

לפי הסטטיסטיקה הזאת גם שם יש אפלייה גזענית, מגדרית ומנהלים מבוגרים.

מה שכן, בנושא אפלייה על רקע מגדרי, אנחנו במצב פחות טוב מארצות הברית, אבל לא בהרבה.

לפי בדיקה (לא מדעית, אני מודה, אבל די ממצאת) של רשימת ראשים ורקטורים של אוניברסיטאות וראשי מכללות יש אצלינו קצת פחות מ20% נשים בעמדות ניהול. אחוז הנשים המנהלות מכללות להכשרת מורים מהווה חלק עיקרי מתוך ה-20% האלה.

באוניברסיטאות המצב פחות טוב. רק נשיאה אחת ורקטורית אחת.

אולי ההבדל העיקרי הוא שבארצות הברית ה-American Council on Education מנסה לשפר את המצב.

לא נראה לי שזה קורה בישראל.