
הייתי בסמינר מאלי ביום רביעי וחמישי שעבר.
היו אלה יומיים מאד אינטנסיביים של ארגון, לימוד ומפגש חברתי עם קולגות מכל הארץ.
כבר כתבתי אי אילו פוסטים על ארגון מאלי והיותי חלק בוועדת ההיגוי של הארגון. יש 2 אירועים עיקריים במשך השנה. אחד זה סמינר המערכות, שהתקיים שבוע שעבר והשני זה הכנס השנתי בדצמבר.
הסמינר מתקיים למטרת הדרכה. מי שמשתתף בסמינר הם האנשים העובדים בפועל עם התוכנות לניהול ספרייה, הבאים ללמוד איך להפעיל אותן בצורה הטובה והיעילה ביותר. כמוכן ישנן הרצאות אודות תוכנות חדשות, שמטרתן לשפר את עבודת הספרן והשירות שהספרייה מספקת לקוראיה.
לדעתי הסמינר היה מוצלח, אבל עד שלא נבדוק את המשובים שהמשתתפים מילאו לא נידע בוודאות. ניסינו השנה דבר חדש, לקיים מושבים מקבילים לכמה הרצאות. לדעתי היו עם זה כמה קשיים ונצטרך להפיק לקחים לסמינרים הבאים. מצד אחד זה מאפשר להכניס יותר נושאים ליומיים. מצד שני, יש קושי להחליט לאיזה הרצאה ללכת ותמיד יש תחושה שההרצאה שלא הלכנו אליה הייתה יותר טובה.
לשמחתי הרבה הארגון באוניברסיטת בר-אילן היה מצוין וגם הכיבוד. הזמנו פירות וירקות חתוכים עם מטבלים, כדי לספק למשתתפים אוכל בריא ולא רק דברי מתיקה ובורקסים. לפחות שלא יהיו להם טענות שבגללנו השמינו. את זה נשאיר לחגים.
הנציגה של וועדת מאלי מבר-אילן עבדה מאד קשה כדי שהכל יתפקד כמו שצריך. היא לא איבדה לרגע את סבלנותה וניהלה את הכל ביד רמה. מגיעות לה מחיאות כפיים. אני במקומה הייתי מתפרקת.
הכי נחמד היה לפגוש עמיתים למקצוע. אנחנו בקשר וירטואלי כל הזמן, אבל נפגשים רק באירועים כאלה. בקיצור, היו הרבה נשיקות וחיבוקים וזה היה כיף. בעיקר שמחתי לראות 3 ספרניות חברות שלי, אחת מבן גוריון, אחת מהמרכז הבינתחומי בהרצליה והשלישית ממכללת כנרת שאני בקושי נפגשת איתן. חבל שלא היה לי יותר זמן לדבר איתן.
אל תחשבו שזה היה רק חברתי, בהפסקות גם דיברנו על העבודה ואיך להפעיל את התכנה. האמת, אני חושבת שאני לומדת יותר מקולגות שלי בהפסקות מאשר בהרצאות הרשמיות. לדעתי חלק מהספרנים מכירים יותר טוב את התוכנה מאשר אלה שמוכרים אותה ונותנים לנו תמיכה טכנית במקרה של בעיות.
הייתי די מתוחה ביומיים האלה. בכל זאת יש אחריות מיניסטריאלית לחברי הוועדה. בנוסף קמתי כל יום מאד מוקדם כדי להגיע לבר-אילן בזמן כדי לעזור בהתארגנות. מרוב שפחדתי מהפקקים יצאתי מהבית בשש וחצי בבוקר. טוב שהסמינר הסתיים.
ניצלתי את השבת כדי לישון המון. אילו לא היו לי אורחים לארוחת ליל שבת ויום שבת בטח לא הייתי יוצאת מהמיטה. אומרים שינה בשבת תענוג. נכון, רק שעכשיו זה מתנקם בי.
אני לא מצליחה להירדם אחרי שישנתי עד חמש וחצי בצהריים.
טוב, אין ברירה, מחר צריך לעבוד, אז לילה טוב לכם.