אמא של מתבגרים

לא יאומן איך באתר של מערך התחבורה החדש בירושלים הכל נראה נהדר ופשוט. חבל שאי אפשר לנסוע באתר במקום בעולם האמיתי הלא וירטואלי, כי המציאות נראית אחרת לגמרי. האתר שופע פסקאות נוסח:

"הנגישות בתחבורה הציבורית מתקדמת בצעדי ענק ברחבי הארץ כחלק ממאמץ משותף של משרד התחבורה, מפעילי התחבורה הציבורית והרשויות המקומיות."

מי שכתב את זה בוודאי לא ראה את האנשים המבוגרים המבולבלים הרגילים לנסוע בקו אחד ממקום למקום בוכים, ממש בוכים, מרוב שקשה להם להתמצא ולהשתמש במערך "המשופר". שלא לדבר על אימהות עם עגלות או אנשים שעושים קניות בשוק שצריכים להיסחב עם כל הסלים מקו אחד לשני. אולי יותר קל לאדם עם מוגבלות לעלות על הרכבת הקלה מאשר על אוטובוס, אבל מה שלא אומרים זה שהרכבת הקלה לא מביאה את רוב האנשים לביתם ויש צורך לנסוע גם ברכבת הקלה וגם באוטובוס, ואחד לא עומד ליד השני, אז איפה השיפור בנגישות?

"החל מי"ח טבת (13.1) יחוברו תושבי השכונות מקרית מנחם ועד קרית משה לרכבת הקלה וישודרגו 22 קווי האוטובוסים שלהם".

תאמינו לי, אין בין מה שכתוב באתר לבין המציאות שום קשר. 22 קווי אוטובוס אכן שינו את מסלולם, אבל אי אפשר לקרוא לזה שדרוג. בנוסף לשינוי המסלול וכדי לבלבל את האויב – הכוונה לציבור הנוסעים כמובן –  גם שינו את מספרי הקווים. כך שבכלל אי אפשר לדעת איזה אוטובוס נוסע לאן, כי כבר לא יודעים על איזה קו אוטובוס מדובר. העיקר שחילקו ברושורים יפים עם קווי האוטובוס החדשים שעליהם כתוב "חשוב לשמור! מידע חיוני להתמצאות בעיר". צריך דוקטוראט כדי להבין איך לנסוע לפי מה שכתוב שם.

התוצאה היא שהעיר פקוקה יותר מתמיד. הפקקים מתחילים יותר מוקדם ולא מסתיימים, לפחות לא בשעות שאני נוסעת בכבישים. במקום לעודד אנשים להשתמש בתחבורה הציבורית המערך החדש גורם למצב הפוך. אנשים נוסעים יותר במכוניות פרטיות, כי לא סומכים על התחבורה הציבורית ולא מתחשק להם להתברבר במעברים בין הקווים כדי להגיע לייעדם. ועוד שהחלמאים האלה התחילו את המערך החדש באמצע החורף. למי יש חשק לחכות פעמיים בקור ובגשם בשביל הזכות לנסוע בתחבורה ציבורית? רק מי שאין לו ברירה וזה כרגיל האנשים שהכי קשה להם.

לי לדוגמא היה אוטובוס שהיה מביא אותי מהבית עד לעבודה ישירות. אמנם לקח זמן, אבל ידעתי מתי הוא בא ומתי הוא יגיע ליעד ותמיד היה לי מקום ישיבה, כי עליתי בתחילת המסלול. היום אני לא חולמת לנסוע בתחבורה ציבורית. אני צריכה לקחת אוטובוס למרכז העיר ושם לחכות לרכבת הקלה כדי להגיע ליעד.  סביר להניח שלא יהיה לי מקום ישיבה ואני לא מסוגלת לעמוד כל כך הרבה זמן בכלי תחבורה מתנועע. אז אני נוסעת במכונית כל הזמן ומצטרפת לפקקים האיומים שנוצרו.

באחד הימים נתקע אמבולנס על פסי הרכבת הקלה, כך שכל המערך השתתק. מכיוון שאין אלטרנטיבה של אוטובוסים בקרבת מקום, מאות אנשים ירדו מהרכבת וצעדו ברחובות כדי להגיע למקום איפה שכן יש אוטובוס. שמעתי תיאור על מה שהלך שם וזה פשוט היה נורא. כמובן שאין שום ערובה שזה לא יקרה עוד פעם.

עוד דבר מעצבן הוא שאין התאמה בין זמני הגעת האוטובוסים הבין-עירוניים לתחנה המרכזית לבין הרכבת הקלה ביום ששי. הרכבת הקלה מפסיקה לעבוד לפני האוטובוסים, כך שמי שמגיע מחוץ לעיר אין לו דרך לנסוע הביתה. אמנם אמרו שיאריכו את זמן פעילות הרכבת הקלה, אבל זה לא מספיק. אני אוספת את בתי החיילת שמגיעה אחרי השעה 3  ובאותה שעה מגיעים המון אוטובוסים. בדרך כלל מחכות איתי עוד כמה מכוניות, אבל בשבוע שעבר בקושי יכולתי להיכנס לרחוב מרוב מכוניות שחיכו לאסוף נוסעים, כי אחרת אין אפשרות להגיע הביתה. מעניין מה יהיה היום. חלם, כבר אמרתי.

יש באתר תוית "פניות הציבור". כאזרחית טובה כתבתי שם בטופס את כל התלונות שלי וההצעות לשיפור ובסוף כאשר לחצתי על "שלח" קיבלתי את ההודעה הבאה:

שגיאת מערכת
הודעה הועברה למנהל האתר

בשביל זה בזבזתי את הזמן שלי? אחר כך יגידו בעירייה שלא היו תלונות ושהירושלמים מבסוטים עד הגג מהשינויים! מי יודע כמה תלונות נכתבו והלכו לאיבוד ככה.

בקיצור, במקום שיפור יש החמרה, במקום יעילות יש סרבול, במקום שימוש מוגבר בתחבורה ציבורית יש שימוש מוגבר במכוניות פרטיות, הטמטום חוגג והציבור הירושלמי סובל. אני שואלת את עצמי אם מי שאחראי על המערך החדש שונא ירושלמים, מנותק מהמציאות או שאולי הוא צאצא של ד"ר פרנקנשטיין וכמוהו ברא מפלצת שאין עליה שליטה.

לכל מטבע יש צד חיובי, נכון? לפני כמה ימים ראיתי כתבה בחדשות על יוזמה פלסטינית להקמת צבא לשחרור ירושלים. כמה שזה נורא חייכתי כאשר ראיתי את זה, כי חשבתי לעצמי שעם מצב התחבורה בירושלים כרגע אין להם סיכוי להגיע.  

אם יום אחד ישאלו אותי אם השתתפתי פעם באירוע מכונן בתולדות מדינת ישראל אוכל לספר שנסעתי בנתיב המהיר לתל אביב יום אחרי שהוא נפתח לתנועה. (אולי יום אחד גם אזכה לנסוע ברכבת הקלה בירושלים, אבל לא הייתי עוצרת את נשימתי בציפייה לחוויה הזאת).

מכיוון שידעתי שעליי לנסוע לתל אביב היום נרשמתי בעוד מועד דרך האינטרנט כמנוי לנתיב המהיר. לא ידעתי אם אשתמש באופציה הזאת או לא, אבל כמו שאומרים בצופים "היה נכון". עד כמה שמרפי מאפשר, זה גם המוטו שלי. לכן חרשתי את האתר שלהם כדי לדעת איך זה עובד, עקבתי אחרי הפרסומים והכתבות בעיתונים וגם צפיתי בחדשות בטלוויזיה אתמול בערב כדי לראות מה יש להם להגיד על הנתיב המהיר.

בכתבות מצד אחד הראו כמה נהדר לנסוע בנתיב המהיר ולחסוך את העמידה המעצבנת בפקקים בשעות העומס של הבוקר, אבל בעיקר הדגישו את ההתמרמרות של הנהגים שלא נסעו בכביש המהיר. הציגו את הנתיב כמתנה לעשירים על חשבון הנהגים הפשוטים שאינם יכולים להרשות לעצמם לשלם עבור השימוש בנתיב המהיר. יש בטענה הזאת מן האמת, מכיוון שבמקום 3 מסלולים שעמדו לרשות כל הנהגים יש היום רק 2 נתיבים לכל עם ישראל ונתיב אחד מהיר למי שמוכן לשלם על השימוש בנתיב המהיר. אמנם מתוכנן להוסיף עוד מסלול ציבורי בעתיד, אבל כרגע הוא לא קיים.

מה שלא כל כך הדגישו בכתבות, בניגוד לאתר, אלה היתרונות של הנתיב המהיר. הכוונה לפן האקולוגי של הנתיב המהיר, על ידי עידוד השימוש בתחבורה ציבורית וקידום נסיעה של רכבים בתפוסה מלאה, שלא משלמים על השימוש בנתיב המהיר. בנוסף יש אופציה להחנות את הרכב הפרטי בחניון ענק ליד מחלף שפרירים ולנסוע במיניבוס למרכז תל-אביב או רמת גן, כל זה חינם אין כסף.

הייתי אמורה להיות בתל אביב בשעה 10 בבוקר ולפניכן להסיע את בתי לאזור כפר אדומים, כאשר רק הנסיעה הלוך וחזור לשם לוקח בבוקר כשעה וחצי בגלל הפקקים. יצאנו מירושלים בשעה 7:15 בבוקר ובשעה 9:45 היינו במרכז תל אביב.  

השתמשנו בשירות חנה וסע של הנתיב המהיר. השארנו את המכונית בחנייה סמוך למחלף שפירים ועלינו על ההסעה לתל-אביב, שרק חיכה לנוסעים. כמובן שהנהג נסע בנתיב המהיר ולכן הגיע במהירות לתל-אביב. השירות חינם, כולל הנסיעה בקטע של הנתיב המהיר עד לחניון.

יש במתחם מבנה המתנה, עם עגלת קפה של קפה ג'ו ועוד יותר חשוב לאנשים בגילנו – שירותים. המתחם עוד לא גמור ונראה בהרצה. עם כל זה, חשים את ההתרגשות של העובדים במקום וגם הנהגים של המיניבוסים מאד אדיבים.

ובכן, זאת הייתה חוויה נפלאה ומומלצת ביותר. הגענו מהר לרח' אבן גבירול, חסכנו זמן ודלק, נהיגה מעצבנת ועמידה בפקקים. לא היינו צריכים לדאוג למצוא חנייה במרכז תל אביב ובנוסף הרגשנו נהדר שתרמנו לשמירה על איכות הסביבה. גם בחזרה השתמשנו בשירותי ההסעה עד לחנייה. היינו לבד במיניבוס והרגשנו כמו מלכים בזכות השירות הנפלא.

כולי תקווה שאחרי שעם ישראל יגלה את יתרונות הנתיב המהיר ושירותיה, היחס לנוסעים לא ישתנה ולא יתחילו לגבות כספים על החנייה וההסעה.