אמא של מתבגרים

ביוני הכנו ליקר דובדבנים לפי 3 מתכונים שונים ובחג הסוכות הגיע הזמן לפתוח את הצנצנות למבחן טעימות. מה אגיד לכם, חבל שאי אפשר להעביר טעמים דרך האינטרנט, כי בכיף הייתי נותנת גם לכם לטעום. כל הליקרים יצאו מוצלחים. יש להם צבע נהדר וההבדלים מתבטאים בעיקר במידת החריפות של המשקה, אבל גם בטעם עצמו.

מתכון ראשון:

2 ק"ג דובדבנים

2 ק"ג סוכר

1/2 כוס וודקה

שמים בצנצנת שכבות של דובדבנים וסוכר לסירוגין. סוגרים את הצנצנת, אבל לא באופן הרמטי, כי תהליך התסיסה יכול לגרום לצנצנת להתפוצץ. אחרי 12 יום של התססה פתחנו את הצנצנת והוספנו 1/2 כוס וודקה. סגרנו את הצנצנת וניערנו אותה מדי פעם כדי שכל המרכיבים יתערבבו היטב.

בכל המתכונים יש לסוכר נטיעה לשקוע בתחתית הכלי ולכן יש צורך לערבב את הליקר מפעם לפעם.

עריכה מאוחרת: קיבלנו עיצה מ"חומות של תקוה" להשתמש בפעם הבאה ב- 1 ק"ג סוכר במקום 2. ננסה ואדווח.

מבחן הטעימה: הליקר יצא די חריף עם ריח חזק של תסיסה, המורגשת גם בטעם. הדובדבנים כמעט לגמרי התפרקו והיה צורך לסנן את הליקר כדי להוציא ממנו את שאריות הפרי.

מתכון שני:

2,2 ק"ג דובדבנים

1,5 ק"ג סוכר

900 מ"ל וודקה

שמים ביחד בצנצנת אטומה את הוודקה, הדובדבנים והסוכר. מדי פעם מנערים את הצנצנת כדי שכל המרכיבים יתערבבו היטב.

מבחן הטעימה: הליקר הזה יצא צלול לגמרי עם הטעם הכי חלק  מבין השלושה. הוא גם הכי מתוק והכי פחות חריף מכולם. הדובדבנים נשארו יפים ושלמים וטעימים לאכילה.

מתכון שלישי:

1,5 ק"ג דובדבנים

900 מ"ל אלכוהול נקי (96%)

1 ק"ג סוכר

בתחילת התהליך שמים בצנצנת רק את הדובדבנים והאלכוהול  96% וסוגרים היטב. אחרי חודשיים פותחים את הכלי, מוסיפים את הסוכר וסוגרים את הצנצנת באופן הרמטי. יש צורך לערבב את הסוכר היטב, כדי שיימס בתוך תערובת האלכוהול והפרי. אחרי חודשיים נוספים הליקר מוכן לשתייה.

מבחן הטעימה: הליקר הזה יצא הכי חריף וחזק מכולם. הדובדבנים נשארו שלמים, אבל הצטמקו קצת. הם ספגו את האלכוהול, כך שרק מלאכול אותם אפשר להשתכר.

במתכון המקורי היה כתוב שאחרי חודשיים יש להוסיף סוכר ו/או מים לתערובת המקורית של הדובדבנים והאלכוהול לפי הטעם. הימרנו על ק"ג סוכר ודיללנו עם 400 מ"ל וודקה.

לדעתי לאנשים שאינם רגילים לשתות משקאות חריפים הליקר הזה חריף מדי. הם יכולים להוסיף מים או סוכר כדי להגיע לטעם המתאים להם. לנו זה מעולה ככה.

השורה התחתונה: מכיוון שכל המתכונים יצאו טעימים קשה לי להמליץ על מתכון מסוים. אני הכי פחות אוהבת את הליקר מהמתכון הראשון, אבל מי שאוהב את הטעם והריח של התסיסה מאד יאהב אותו. מי שלא רגיל לשתות יעדיף את המתכון השני, מכיוון שהוא הכי מתוק וחלק והכי פחות חריף. אישית אני מעדיפה את הליקר מהמתכון השלישי, שהוא הכי חריף ומשקר מכולם.

העיקר, שירבו שמחות אצל כולנו כדי שנוכל לשתות לחיים בכיף.

מועדים לשמחה וחג סוכות שמח. 

בפוסט "טעות לעולם חוזרת" כתבתי שבקיץ שעבר הכנו בפעם הראשונה ליקר דובדבנים, לפי מתכון שלא רשמתי, ולכן אין לנו מושג איך להכין אותו עוד פעם. זה היה מרגיז במיוחד, כי הליקר יצא מאד טעים. אני אוהבת להכין ליקרים, זה כיף להכין וזה משמח לשתות. אנחנו מכינים קבוע ליקר אתרוגים וליקר קפה ועושים ניסיונות עם פירות אחרים.

הנה הקיץ הגיע והדובדבנים חזרו. הם טעימים ולא יקרים והחלטנו לאור ההצלחה של שנה שעברה להכין ליקר עוד פעם מ-6 ק"ג דובדבנים. זיס קנה אותם בשוק מחנה יהודה בסוף היום ב-2 ₪ לקילו.

צילמתי את שלושת הצנצנות בתחילת התהליך. בצנצנת השמאלית יש שכבות של דובדבנים וסוכר בלבד. בצנצנת האמצעית יש וודקה, דובדבנים וסוכר. בצנצנת הימנית יש דובדבנים ואלכוהול 96% במידה שווה.

ניסיתי לשחזר באיזו מתכונים השתמשנו בשנה שעברה, כמובן שלא זכרתי. 3 מתכונים שונים נראו מוצלחים אז הכנו 3 סוגים של ליקר, כל פעם עם 2 ק"ג דובדבנים, כל אחד לפי מתכון אחר. הפעם היינו יותר חכמים. קודם כל רשמתי את המתכונים השונים על דף ובנוסף הדבקתי על הצנצנות מדביקות שעליהן רשמתי את המצרכים של כל ליקר. ככה בטוח לא נשכח.

היום צילמתי את הצנצנות עוד פעם. רואים שבצנצנת עם שכבות הדובדבנים והסוכר רוב הסוכר כבר נמס. יש לנער את הליקר כל יום כדי שהסוכר יימס לגמרי ולא יישאר בתחתית הצנצנת. הצבע ממש יפה ואני מקווה שהטעם יהיה בהתאם. יש עוד כמה שלבים בתהליך ואחר כך נשאר רק לחכות עד סוכות כדי לפתוח את הצנצנות, לטעום ולהחליט איזה מתכון הכי מוצלח.