אמא של מתבגרים

למה אני ערה בשעה כזאת?

כי בתי היקרה מדריכה השנה בתנועת נוער והם יוצאים הבוקר למסע פסח של יומיים לצפון.

זאת הפעם הראשונה שהיא יוצאת עם חניכים למסע עם לינת שטח ואני מאד גאה במאמצים שהיא השקיעה בהכנת המסע. היא מדריכה נהדרת.

למעשה הילדה לא ישנה כל הלילה כי היא הייתה חייבת להכין לחניכים צ'ופרים. ואיזה צ'ופרים מושקעים, עוד לא ראיתם כאלה בחיים!

המסע הזה הזכיר לי את הפעמים שהיא יצאה למסע, אבל בתור חניכה.

הייתי כל כך עצבנית ודואגת שבדרך כלל הייתי חוטפת כאב ראש מרוב לחץ מהרגע שהיא יצאה מהבית עד שראיתי אותה בחזרה. הייתי מתקשרת למדריכה כדי לדעת מה המסלול ומתי מתכננים לחזור היות שבתי לרוב לא הביאה את הדף שחילקו להורים הביתה.

היה כל כך מוזר אתמול לשמוע איך היא, בתור מדריכה, מקבלת טלפונים מהורים שרצו לברר כל מיני פרטים על המסע.

איך הגלגל התהפך לו!

אבל אם אתם חושבים שאני פחות דואגת, אז יש לכם טעות ענקית. זה לא השתנה.

היא כבר יצאה מהבית, אח שלה מסיע אותה לסניף עם כל הפקלאות, אבל אני לא מצליחה להרדים בחזרה.

אני מקווה שהמסע יהיה מוצלח, שהחניכים ייהנו ויעריכו את ההשקעה שלה, שיסעו בשלום ויחזרו בשלום בריאים ושלמים, אמן.