לפני שבוע התקיים הכנס השנתי של מאל"י, ארגון משתמשי אקס ליבריס, המפתחת תוכנות לניהול ספריות אקדמיות. שמחתי שהפעם הכנס התקיים בירושלים, כך שלא הייתי צריכה לבלות זמן איכות עם שאר נהגי ישראל בפקקים האינסופיים בדרך לאזור המרכז.
תכנית הכנס כללה, כמו בכל שנה, ברכות, בחירת וועדת היגוי חדשה וסקירה של פעילות אקס ליבריס על ידי מתי שם טוב, מנכ"ל החברה. חברת אקס ליבריס ממשיכה להוות מקור לגאווה לאומית בתור חברה ישראלית המפתחת תוכנות לניהול ספריות הפעילה ב-4,600 מוסדות ב-77 מדינות.
בהמשך הציגה כרמית מרקוס את הדור הבא במערכות ניהול ספרייה בשם URM, ,Unified Resource Management האמורה להחליף את התכנה הקיימת "אלף". ה-URM בא לטפל בכל המשאבים של הספרייה, בלי קשר לפורמט שלהם, הכוללים ספרים, משאבים אלקטרוניים ודיגיטליים. לא יהיה צורך יותר לרכוש תוכנות שונות לטיפול בסוגי חומר שונים, כמו שקיים היום.
המערכת תכלול את כל הכלים הדרושים לנהל את הספרייה עם דגש על שיתופיות ובעיקר בלי צורך בהתקנות מקומיות. היא תעבוד במחשוב בענן Cloud computing)), כאשר חברת אקס ליבריס תהיה אחראית על הטיפול וההפעלה של ה-URM.
אחרי ארוחת הצהריים, עם המפגשים הלבביים עם קולגות מכל הארץ, המשכנו למושב השני.
לכנס השנה היה אופי מיוחד ומרגש בזכות מושב ההוקרה לפרופ' אלחנן אדלר, אשר יצא לפנסיה מרוב תפקידיו כסגן מנהל בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי לטכנולוגיות מידע. פרופ' אדלר הוא הספרן מספר 1 בישראל. אין ספרן אקדמי שלא מכיר אותו, אבל מפעלו המקצועי בתחום הספרנות השפיע לא רק על עולם המידענות, אלא על העבודה של כל חוקר ואיש אקדמיה בישראל.
אם היום עומדים לרשות המשתמשים מגוון רחב של כלים ממוחשבים הנותנים גישה למשאבי מידע אלקטרוניים ודיגיטליים, זה בזכות פרופ' אדלר. הקטלוגים המאוחדים, רשימת מאמרים במדעי היהדות ומפעל הדיגיטציה של הספרייה הלאומית הם רק חלק מהפרויקטים שפרופ' אדלר אחראי עליהם.
במושב הזה פרופ' אדלר דיבר על מחשוב הספריות בארץ משנות השבעים ועד ימינו ממבט אישי.
היה מעניין, עשינו דרך ארוכה. לטוב ולרע בישראל עושים את הדברים אחרת. לטוב, אפשר להזכיר את תכנת "אלף" שהתחילה בין כתלי האוניברסיטה העברית בשיתוף עם ספרני הספרייה הלאומית. היא התפתחה לחברה המגלגלת מיליונים בשם אקס ליבריס. לרע, אפשר להזכיר את אי הציות לסטנדרטים הבינלאומיים של קטלוג והרצון של הספרנים כאן לקטלג בשיטות "יצירתיות". שיטות אלו יוצרות בעיות כאשר רוצים להתמזג עם קטלוגים מאוחדים עולמיים כמו ה-Worldcat של OCLC.
פרופ' יהודית בר אילן, מאוניברסיטת בר-אילן, הרצתה על השינויים בדפוסי השימוש בכתבי עת במעבר למאה ה-21. היא סקרה את המעבר משימוש בכתבי עת מודפסים לכתבי עת אלקטרוניים. חל שינוי מאד גדול בתפיסה בשנת 2002 כאשר כתב העת האלקטרוני הפך ליותר חשוב מאשר כתב העת המודפס. אנשי האקדמיה שמחים לקרוא את כתבי העת במחשב הביתי בלי צורך לבוא לספרייה.
היא דיברה על הדרכים להפוך את המאמרים ליותר נגישים דרך האינטרנט באמצעים שונים. בין היתר היא הזכירה אתDOI - מזהה עצם דיגיטלי קבוע ללא קשר למיקומו הפיזי ברשת. היא הראתה את גוגל סכולר והצביעה על כמה טעויות שלהם. בסוף פרופ' בר-אילן דיברה על כתבי עת ב- Open Access והשיטות השונות בהן משתמשים כדי להעלות אותם לרשת ולאפשר גישה חינמית אליהם.
יוסף בראנס, מצוות מערכות מידע ספרייתיות באוניברסיטת חיפה, סיפר בצורה הומוריסטית על חוויותיו כאשר הוא עבד עם אלחנן על מחשוב הספרייה של אוניברסיטת חיפה.
לסיום, אורלי סימון, שעבדה עם פרופ' אדלר בספרייה הלאומית, סיכמה בקצרה את הקריירה המפוארת של אלחנן תוך דגש על האופי המיוחד, הנוח והנעים של פרופ' אדלר.
את המצגות של הכנס אפשר לראות באתר של מאל"י תחת כנסים / הדרכות. כמו כן פורסם קישור לצפיה במושב ההוקרה לפרופ' אלחנן אדלר, באדיבות הספריה הלאומית שצילמה את המושב.
הנה קישור לתמונות שצולמו בכנס. כפי שאפשר לראות מאד נהנינו בכנס שהיה מאורגן להפליא.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
