אמא של מתבגרים

לפני כמה שבועות קיבלתי במייל הזמנה מהקונסוליה הבלגית להשתתף בקבלת הפנים המסורתית לכבוד חג המלך, המתקיימת כל שנה במעונו של הקונסול הכללי של בלגיה. הנוסח הצרפתי לפניכם וכמובן שהתלווה בהזמנה זהה בפלמית. בבלגיה יש מלחמת שפות קשה, המאיימת לפרק את המדינה, וכל פיסת נייר חייבת להיות כתובה בשתי השפות.

A l'occasion de la Fête du Roi,

Geert Cockx

Consul général de Belgique

a le plaisir d'inviter

Monsieur et Madame …

à sa Résidence pour une réception le dimanche 27 novembre 2011 de18h30 à 20h30

כל שנה אני מתעלמת מההזמנה, מה יש לי לחפש שם? משפחת המלוכה הבלגית לא מעוררת עניין כמו משפחת המלוכה האנגלית. היא ממוצא גרמני והמלך ליאופולד השלישי, שמלך בזמן מלחמת העולם השנייה, נחשב למשתף פעולה עם הנאצים. הוא נאלץ לוותר על הכתר בתום המלחמה ובמקומו מלך בנו בודואן עם המלכה פביולה. לזוג המלכותי לא היו ילדים ולכן המלך הנוכחי, אלברט השני, ירש את אחיו. אלברט השני ואשתו פאולה די פופולריים, אבל מכיוון שעזבתי את בלגיה לפני שהוא נהיה מלך הרבה אני לא יודעת עליו.

ליהודים הבלגים יש בדיחה קבועה, שהם הבלגים האמיתיים היחידים, כי בלגי לא יהודי מגדיר את עצמו קודם כל כוולוני או פלמי ורק אחר כך כבלגי. בכל זאת לא הרגשתי צורך גדול להשתתף בקבלת הפנים (הלא כשרה) בקונסוליה לכבוד חג המלך.

השנה חל שינוי והודיעו בחגיגיות שקבלת הפנים תהיה כשרה. נו, מה לעשות, עם מחווה כזאת לא נלך? אז הלכנו. האמת שזה לא היה בשביל האוכל (לא נגעתי בכלום) אלא בגלל שרציתי לראות מי הבלגים הירושלמים האחרים שיגיעו ובעיקר כי מזמן רציתי לראות את מעונו של הקונסול מבפנים.

רשמית יש 4 עונות בשנה. בבלגיה, איפה שגדלתי, ההבדלים בין העונות מורגשים. חוץ מהעובדה שכל השנה יורד גשם, גם בקיץ, אפשר בקלות להבחין בין העונות השונות. הן נמשכות גם פרק זמן מספיק ארוך כדי שאפשר להבחין שמדובר בעונות שונות.

לא כך בישראל. בקושי אפשר לדבר על 3 עונות. קיץ –חורף, זה ברור. גם עונת האביב קיימת. היא אמנם יחסית קצרה, אבל כל כך אינטנסיבית (בעיקר לאנשים אלרגים כמוני) שאי אפשר להתעלם ממנה.

לעומת זאת, עונת הסתיו לא קיימת. היא פיקציה. ביום חמישי עוד הלכתי עם סנדלים ולבשתי חולצה קצרה וביום ראשון כבר לבשתי סוודר ומעיל. גם שמתי גרביונים, איזה ייאוש. הכי טראומטי בשבילי זה המעבר מסנדלים לנעליים ומרגליים יחפות לגרביונים. אני שונאת גרביונים.

יורד גשם, יש רוחות חזקות והתחלתי להסיק את הבית. חורף!

אני מתגעגעת לסתיו של אירופה. הימים מתקצרים בהדרגה. מזג האויר מתקרר בהדרגה ויש זמן להתכונן לחורף. כל שנה אני מתגעגעת מחדש לסתיו של בלגיה.

זאת העונה של החליפות היפות, של המעילים הקלים. כאשר הוריי היו בחיים היינו נוסעים לחגים אליהם, בול לתחילת הסתיו. היו לי "בגדי סתיו" שהייתי משאירה אצלם, כי בארץ לא היה לי מתי ללבוש אותם. או שחם מדי או שקר מדי. אולי בתל אביב בחורף יש הזדמנות ללבוש בגדים כאלה, אבל לא בירושלים.

הכי הכי אני מתגעגעת לצבעים של הסתיו. הצהוב, הכתום והאדום של העצים. הרעש המיוחד שעושים הצעדים כאשר דורכים על העלים בשלכת. בדיוק לפני שנה הייתי בבלגיה לחתונה של האחיין שלי וצילמתי עצים בצבעי הסתיו. השנה אני מסתפקת בתמונות.