אמא של מתבגרים

במקום העבודה שלי יש מסורת יפה של טיולי עובדים. בחופשת סמסטר חורף יש טיול קצר לעובדים בלבד ובקיץ יש חופשה מאורגנת בת 3 ימים עם בני המשפחה. העובדים משלמים מחיר מסובסד ובני המשפחה מחיר קבוצתי.

יש לנו וועדת תרבות שמארגנת את כל החופשה, כולל לינה, טיולים ופעילויות. וועדת התרבות עושה עבודה נהדרת. כל פעם מגיעים למקומות מיוחדים, כולל כאלה המתאימים לקבוצות, שלא הייתי מגיעה אליהם לבד.

כאשר הילדים היו צעירים הם היו מצטרפים אלינו, אבל מאז שגדלו רק זיס ואני יוצאים לטיול. גם הילדים הגדולים האחרים של הקולגות שלי לא באים יותר ויש דור חדש של ילדים שבאים לטיולים עם הוריהם. לנו מאד נחמד לראות אותם. לגיבוש אין יותר טוב מזה והאווירה תמיד מאד נעימה.

השנה בילינו במלון חוף נחשולים השוכן על אחד החופים הכי יפים בארץ, חוף דור. המלון ממש על החוף עם אווירה פסטוראלית ואוכל טעים. אמנם החדרים הזוגיים קטנים וצפופים, אבל לפני כל חדר יש מרפסת עם כסאות נוח ושולחן. פיסת גן עדן. בלילה ישבנו על החוף, רגועים, בשקט, נהנים מרחש הגלים והתבוננות בכוכבים הנראים הרבה יותר זוהרים מאשר בעיר.

ביום הראשון של הטיול, בדרך לצפון, בילינו במי קדם - פארק אלונה. "מי קדם הינה נקבת מים תת-קרקעית, חלק ממערכת המים לקיסריה בתקופה הרומית-ביזנטית". הולכים בנקבה בקומה זקופה, במים שגובהם בין 40 ל-70 ס"מ בערך 300 מ"ר. בילוי נהדר ליום קיץ חם.

בשבוע שעבר הרגשתי שאני חייבת קצת להתאוורר ולקחתי יום חופש כדי לטייל מחוץ לירושלים. הייתה לי גם מטרה נוספת, ביקור של קרובת משפחה, שאני מאד אוהבת, המאושפזת בבית חולים באזור המרכז. מיקום בית החולים קבע את מסלול הטיול, סביבות נתניה.

התלבטתי אם לכתוב פוסט על היום חופש או לא. החלטתי שכן, בעקבות הפוסט הזה של קוראת מחשבות. בפוסט שלה היא כותבת על ספר טיולים "יום בעיר – 50 הרפתקאות עירוניות", שחיבר יובל בן עמי, עם התייחסות לעיר נתניה, שהיא מכירה היטב, כמקרה מבחן לאמינותו של הספר.

מצאתי כתבה של בן עמי על העיר נתניה גם באתר Ynet. לפי התוכן שקוראת מחשבות מצטטת הבנתי שהכתבה באינטרנט ובספר מאד דומים, אם לא זהים. לא ראיתי את הספר, כך שאני לא יכולה להגיד בוודאות אם זה כך.

הפוסט, בעקבות הספר, דן באיכויות של העיר נתניה כעיר תיירותית.

לי יש סנטימנטים חמים לעיר נתניה. הגעתי לשם אי אילו פעמים בתור תיירת, מכיוון שלהוריי היו מכרים בנתניה דרך ענף היהלומים. (אבי עבד בענף היהלומים בחו"ל). נתניה נקראת "עיר היהלומים", בשל תעשיית היהלומים המפותחת שהייתה בעיר.

גם אחרי שכבר עליתי לישראל יצא לי לנפוש שם עם בני משפחה וחברים שבילו את חופשתם בנתניה. את מלון העונות ומלון בלו ביי אני מכירה היטב. חוף הים מהממת ויש טיילת יפה. יש בנתניה משהו יותר אינטימי ומסביר פנים מאשר בעיר תל-אביב. היא יותר נגישה וקומפקטית. היום, הודות לקניונים שנפתחו בעיר ובסביבתה, אפשר למצוא בה את כל מה שצריך לחופשה נעימה. עבורי התפתחות מבורכת נוספת היא גידול במסעדות כשרות בעיר. לפני 30 שנה זה לא היה ככה. לדעתי זה הודות לתיירים הצרפתיים המסורתיים האוהבים את נתניה יותר מכל עיר אחרת בישראל. מכיוון שהם מקפידים על כשרות, נפתחו מסעדות כשרות וגם המקומיים נהנים מזה.

גם בסביבה הקרובה לנתניה יש אטרקציות המהוות סיבה להגיע לאזור.

את הטיול שלנו התחלנו בפארק אוטופיה בקיבוץ בחן. קראתי על המקום בבלוג של אילנה ובבלוג אינטרנט של י.ש., והם עשו לי חשק להגיע לשם. גם בני ביקר שם ומאד התפעל מהמקום, דבר שלא קורה לעתים קרובות. כל הסופרלטיבים נכונים. מומלץ ביותר.

סיימנו את ביקורינו באוטופיה בשעות הצהרים והמשכנו לאטרקציה מספר 2 במחלף פולג – איקאה!

שמענו מכל כך הרבה חברים על החנות הזאת שהיינו חייבים לבקר שם. אנחנו זקוקים לשולחן סלוני קטן, אז חשבנו שנחפש שם. מה אגיד לכם, התאכזבנו!

ארוחת הצהריים במסעדה הכשרה למהדרין הייתה הדבר היחיד שהיה שווה שם משהו.

לא היה לנו נעים לצאת בידיים רקות, אז קנינו חבילת מפיות.

אחרי הביקור בבית החולים, איפה ששמחנו לראות שיפור במצבה של החולה, נסענו הביתה עייפים אך מרוצים. נחכה למזג אויר טוב יותר כדי לבקר בחוף הים של נתניה.