ביהדות מייחסים חשיבות רבה לעשיית חסד. כולנו מכירים את הפסוק מפרקי אבות "על שלושה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים". אכן יש בארץ הרבה עשיית חסד, עד כדי כך שלפעמים נדמה שבלי מעשי החסד של הציבור הרחב המדינה הזאת באמת לא הייתה מתקיימת. נראה את זה בעוד כמה שבועות לפני פסח כאשר כלי התקשורת יתמלאו בתמונות של חלוקת אוכל לחג לנזקקים. ארגונים שלמים לא היו יכולים להתקיים בלי המתנדבים המסורים ומד"א זה רק דוגמא לאחד מהם.
בתודעה שלנו המילים "מעשים טובים" מתקשרות לדברים גדולים. התנדבות, מבצעי התרמות, מסירות נפש, מינימום אנג'לינה ג'ולי עם המפעלים ההומאניטאריים שלה, אבל מהניסיון שלי זה לא בהכרח כך. לעתים אדם עושה משהו, שבעיניו הוא דבר קטן וטבעי, עבור מישהו אחר, בלי לדעת עד כמה לאדם השני המעשה הזה הוא משמעותי. הוא בוודאי לא יגדיר את מעשיו כ"מעשה טוב", למרות שיותר טוב מזה אין.
מה שאני מנסה להגיד זה שאנחנו הרבה פעמים לא מודעים איך המעשים שלנו משפיעים על האחר. לפעמים זה יכול להיות משהו שאנחנו אומרים ולפעמים זה יכול להיות משהו שאנחנו עושים. קורה לא פעם שאומרים לי: "את זוכרת איך לפני כך וכך שנים בנסיבות אלו ואלו אמרת לי ש...., זה היה כל כך משמעותי ומאד עזרת לי". אני כמובן שמחה שעזרתי, אבל תאמינו לי שאני לא זוכרת את המקרה ואני בוודאי לא זוכרת מה אמרתי באותו רגע.
אני כן זוכרת מקרה הפוך ולמרות שזה קרה לפני כמה שנים אני בטוחה שלא אשכח אותו עד סוף חיי, או עד לאלצהיימר, מה שיבוא קודם 
.
קוראיי הוותיקים אולי זוכרים את הפוסטים שכתבתי בקיץ 2007, כאשר עברנו דירה לשכונה חדשה ואיזה סיוט זה היה.
ביום של המעבר, אחרי יום מפרך ומעצבן, חברת ההובלות נסעה עם כל תכולת הדירה למקום החדש ונשארנו לבד בדירה הריקה כדי לבדוק אם לא שכחנו שום דבר ולסדר את הפרטים האחרונים. היינו מאד רעבים, אבל לא היה מה לאכול ולא היה זמן לקנות אוכל, כי מיהרנו להגיע לדירה החדשה כדי לפקח על חברת ההובלות (שהייתה נוראית). כאשר עמדנו להיכנס למכונית פגשנו ידיד ברחוב ורצינו להיפרד ממנו. הוא התעקש שנעלה אצלו הביתה לאכול ארוחת ערב. הסברנו לו שאין לנו זמן, אבל הוא לא וויתר. בשניות הכינו לנו סלט, חביתה ושתייה, אכלנו במהירות ונסענו. בזכות הארוחה הזאת שרדנו את כל שעות המעבר, שהסתיים בסביבות חצות והיה לנו כוח לסדר את המיטות כדי שנוכל לפחות לישון כמו בני אדם. את הארוחה הזאת וטוב הלב של החברים שלנו לא אשכח לעולם. בשבילנו זה היה "מעשה טוב" בשיא מובן המילה ואנחנו אסירי תודה להם עד היום.
לא מזמן אירחנו את החברים האלה אצלנו בבית והזכרתי להם את הארוחה הזאת וכמה אני מודה להם על כך. תתפלאו לשמוע, אבל הם לא זכרו אותה!
מה שרק מוכיח שלעשות מעשים טובים זה לא כל כך קשה. 
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
