אמא של מתבגרים

אני אוהבת ללמוד ותמיד אהבתי ללמוד. אחד הדברים הכי כיפים בעבודה שלי זה שאני כל הזמן צריכה ללמוד דברים חדשים או למצוא פתרונות לבעיות חדשות. זה מפעיל את התאים האפורים, כמו שהיה אומר הבלש הבלגי המפורסם הרקול פוארו. מה שכן, אין לי היום סבלנות ללימודים אקדמיים מסודרים, איפה שלומדים בעיקר נושאים תיאורטיים. אני בעיקר אוהבת ללמוד דברים פרקטיים, יישומיים, שאפשר לעשות איתם משהו ומיד.

לכן שמחתי מאד להשתתף בינואר האחרון בהשתלמות במכון מופ"ת בנושא של שימוש ביישומי אופיס 2010 השונים. יש שאמרו לי שקורס כזה מיותר, מכיוון שאפשר ללמוד לבד איך להפעיל את התוכנות, אבל אני לא מסכימה איתם. מניסיוני אם לומדים תוכנות בצורה מסודרת עם מורה שמכיר אותן היטב, משתמשים בהן בצורה הרבה יותר חכמה ולעומק מאשר אם לומדים להפעיל אותן לבד.

רוב האנשים שאני מכירה, כולל את עצמי, ממשיכים להשתמש בתוכנה חדשה כמו שהשתמשו בתוכנה בגרסה הישנה, בלי לנצל את החידושים. זה כמו לקנות אוטו ספורט מאובזר בחידושים הטכנולוגיים הכי מתקדמים ולנסוע איתו כמו עם סוסיתא טרנטה שבקושי זזה.

הקורס היה פשוט נהדר, הרבה בזכות המרצה, טל מיכלוביץ. יש לו ידע רב והוא גם יודע להעביר את החומר בצורה מעולה. למדתי ממנו, בנוסף לאופיס 2010, כמה טיפים דידקטיים חשובים שאני מתכוונת ליישם בהוראה שלי בסמסטר הבא.

אפרופו הוראה, אם שמתם לב שעד עכשיו לא כתבתי על הוראה, זה בגלל שלא לימדתי בכלל השנה בסמסטר א' וכל הקורסים שלי מרוכזים בסמסטר ב'. זה הולך להיות קשה, קשה מאד ואני די חוששת מהלחץ של העברת 3 קורסים בסמסטר אחד.

אני אוהבת ללמד, אבל אני לא אוהבת לחץ. אני גם לא יודעת לחפף. מכיוון שאני מלמדת דברים פרקטיים (כמו שאני אוהבת) אני מאמינה שבלי תרגול אי אפשר ללמוד את החומר. אי לכך כמעט בכל שיעור אני נותנת תרגיל. הווי אומר שיהיו לי הרבה תרגילים לבדוק, לכתוב הערות, להחזיר, לקבל תיקונים...והדבר הכי שנוא עליי, לתת ציונים.

בעיה נוספת היא שאני אוהבת ללמד אנשים שרוצים ללמוד. בשבילם יש לי סבלנות אין קץ. קשה להאמין שעם מבוגרים יש בעיות משמעת, אבל יש. מהרגע שמושיבים אותם על ספסל הלימודים חלקם חוזרים לדפוסים שהיו להם בכיתה ו'.  סטודנטים שבאים כדי להוציא את התעודה או התואר ולא מעניין אותם ללמוד את החומר די מאתגרים את הסבלנות שלי. אלה שחושבים שעצם זה שבאים לכיתה צריך להקנות להם אוטומטית את התעודה או התואר, בלי ללמוד בכלל, די מתסכלים אותי. בדרך כלל הם גם מפריעים למהלך התקין של השיעור ומי שכן רוצה ללמוד סובל. לפעמים אני מרגישה שיש כאן חוסר נימוס אלמנטרי ואני לא יודעת אם אני רגישה מדי לנושא כי גדלתי באירופה, או שהם באמת מגזימים גם בסטנדרטים הישראלים.

כדי להירגע לפני תחילת הסמסטר לקחתי השבוע חופש. אני מתכוונת לנוח, לישון ולאגור כוחות, בתקווה שזה יספיק לי עד סוף יוני.

תתכוננו לקיטורים.  

בשבוע שעבר התקיים במלון הילטון תל-אביב כנס Info מידע 2011, כנס חשוב של עולם המידע, המאורגן על ידי חברת טלדן. בחרתי להירשם למושב "חכמת ההמונים בקצות אצבעותיך". היו כמה מושבים מעניינים, כך שהבחירה לא הייתה קלה. הכי טוב היה אילו יכולתי לשמוע הרצאות שונות במושבים מקבילים, אבל לצערי מארגני הכנס לא מאפשרים זאת, כך ששמעתי רק את ההרצאות במושב שלי. כל בחירה היא הימור וחלק מההרצאות היו מעניינות וחלק לא.

היה לי כיף גדול לפגוש חברים, עמיתים למקצוע ומורים בעבר ובהווה שבאו להשתתף בכנס. תמיד משמח אותי להיווכח כמה אנשי המקצוע שלי נחמדים, מפרגנים ומוכנים לחלוק מהידע והזמן שלהם כדי לשתף פעולה אחד עם השני. האוכל היה מעולה ושכחתי מהדיאטה ליום אחד.

ההרצאה הראשונה הייתה של השר מיכאל איתן. ה"אני מאמין" שלו מתבטא ברצון לשפר את השירות לציבור והקשר איתו בעזרת האינטרנט וטכנולוגיות מידע מתקדמות. אתר שיתוף הציבור הוא יוזמה במסגרת פעילות השר איתן המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור. אז אם יש לכם משהו להציע שיכול לתרום לדיונים של הממשלה, עכשיו יש לכם גם כתובת.

מכיוון שהשר איתן שכח שהוא בכנס ולא בכנסת, (והמנחה היה יותר מדי מנומס להפסיק אותו) ההרצאה שלו התארכה מעבר לזמן שהוקצב לו. זה בא על חשבון זמן ההרצאה של ניר קוריס "מיתוג חיובי במדיה חברתית" וחבל שכך. ניר קוריס, מייסד ומנכ"ל חברת YOO Interactive לשיווק, מיתוג וניהול פעילות גולשים במדיה החברתית, הוא בחור מוכשר בן 28 וחמוד מאד (ישבתי לידו בכנס וקצת "חפרתי" לו, אבל הוא ענה בנימוס רב ).

הוא מאמין שלא צריך להאשים, אלא לעשות, ליזום ולקחת אחריות. הוא סיפר על כמה פרויקטים אשר בהם הוא רותם את המדיה החברתית לטובת שיפור התדמית של מדינת ישראל בעולם. ניר ריגש את הנוכחים ביוזמות שלו וזכה לתגובות נלהבות. משמח מאד שיש צעירים כמוהו, כן ירבו.

יהונתן קלינגר בהרצאתו "הפרטיות האישית מול חכמת ההמונים" דיבר על איבוד השליטה על הפרטיות ברשתות החברתיות. יש צורך לקבוע בהן גבולות, כדי שהחברים שלך יידעו מה מותר ומה אסור להם לעשות עם המידע עלייך ברשת החברתית. רק על ידי יצירת מערכת כללים ברורה יהיה אפשר לשמור על פרטיות. הנה קישור למצגת של ההרצאה.

הרצאתה של תמי נויטל "איך ליצור סביבת עבודה אפקטיבית במדיה החברתית?" התמקדה בשימוש בתוכנות עזר וכלי עדכון אוטומטיים להקלה על העומס בעבודה השוטפת ברשתות חברתיות. מכיוון שיש צורך כל הזמן לעדכן, לפרסם ולענות על תגובות, כלים אלו עוזרים לחסוך זמן ומספקים ממשק נוח לעבודה.

יגאל חמיש, מומחה לניהול ידע, שבקורס שלו פתחתי את בלוגי, הרצה על "ניהול נוכחות מקוונת ברשת: מה ארגונים עושים ומה הם צריכים לעשות".  לדעתו הארגונים לא משתמשים נכון בנוכחות המקוונת שלהם. השימוש הוא בעיקר חד-כיווני, לפרסום עצמי, בזמן שהוא צריך להיות דו-כיווני, כדי ליצור דיאלוג עם הלקוחות על מנת לדעת מה הם רוצים. את הפוסט של יגאל אודות הכנס אפשר לקרוא כאן.

ההרצאות הנוספות לא חידשו לי הרבה. חלק מהמגמות ששמעתי עליהן בשנים קודמות ממשיכות ומשתכללות, כמו ריבוי היישומים לסלולארי והצורך לספק מידע תלוי מיקום גיאוגראפי.

אין ספק שאנחנו חיים בזמנים מעניינים עם שינויים רבים בדרך בה אנו צורכים מידע.