אמא של מתבגרים

זהו זה, יש תאריך גיוס לבתי,  ה-10 לאוגוסט.

מצד אחד זה קרוב מדי, מצד שני אין שום יתרון לגיוס בעוד כמה חודשים. עדיף לא לבזבז זמן בהמתנה ללא תכלית.

אני מלאת חששות, אבל יודעת שאני חייבת לשדר לבתי שאני רגועה וסומכת עליה שהיא תהיה בסדר. בכל אופן זה מה שכל החברות שלי אומרות לי והן בוודאי צודקות. הן גם מאמינות שהיא תהיה בסדר. בתוך תוכי גם אני חושבת ככה, אבל מישהו אמר שיש קשר בין החששות שלי כאמא לכישרון האובייקטיבי של בתי להסתדר? מה פתאום, אין שום קשר.

אני באמת סומכת עליה. היא ילדה חכמה, מוכשרת שיודעת להתחבר לאנשים בקלות. היא אמנם מפונקת, אבל גם מסתדרת טוב בלי כל פינוקי הבית. את זה ראיתי כבר בגיל צעיר כאשר היא הייתה בחוגי טבע או במחנות של המש"צים. היא ישנה בכל מקום ויודעת איך להסתדר בתנאי שדה.

אבל, אני גם יודעת שיש לה בעיה של ניהול זמן והתארגנות (אובייקטיבית עם אבחון). היא לא אוהבת מסגרות ומרות. מה יהיה בצבא? אני כבר מתכוננת נפשית לטלפונים עצבניים למפקדים שלה. נכון שהיא בצבא, אז מה? האם זה אומר שאני מפסיקה להיות אמא שלה?

אגיד לכם למה אני חושבת שהיא תהיה בסדר בע"ה. כי יש לה מוטיבציה עצומה להצליח. היא עקשנית ולא מוותרת עד שהיא משיגה את המטרה. כך היא עשתה כל תקופת לימודיה. למרות שהיא כמעט לא נכחה בשיעורים היא הפתיעה לטובה את המורים ומנהלת בית הספר וסיימה את כל הבגרויות. היא יכלה לבחור מסלול יותר קל, כמו ללכת לשירות לאומי, אבל בחרה בדרך אחרת. אני מקווה שיהיה לה טוב ושהיא תפיק מהשירות את המרב.

היא התקבלה לתפקיד בחיל הרפואה של מדריכת קורס חובשים. כאשר היא התקבלה הבנתי שזה תפקיד הדרכה בבה"ד 10 בצריפין. נשמתי לרווחה. עכשיו היא מספרת לי שהיא צריכה לעשות טירונות קרבית יחד עם הבנים. היא ניסתה להסביר לי למה, אבל לא הבנתי כלום.

מישהו מכם מכיר את המסלול הזה ויכול להסביר לי במה מדובר, כמה זמן, איפה, איך למה וכמה?

תודה. נא לזכור שלא הייתי בצבא כך שאני לא מבינה קיצורים צבאיים.

כמוכן כל טיפ או רשימת קניות יתקבלו בברכה. שאלתי אותה אם צריך לקנות לה משהו, חוץ מלבנים לא היו לה בקשות. לי זה נשמע חשוד. ממה מתפרנסות כל החנויות המוכרות ציוד לחיילים אם לא צריך לקנות כלום?