שלא יספרו לכם סיפורים. כל עם ישראל לא נסע לחופשת סוכות לחוץ לארץ.
איך אני יודעת? כי כל עם ישראל היה איתי בתערוכת הרהיטים בגני התערוכה אתמול.
זיס לא האמין למראה עיניו כאשר הוא ראה את כמות האנשים שהסתובבו בין הביתנים.
אני דווקא כן ציפיתי לזה. לכן ניסיתי לזרז אותו בבוקר לצאת כמה שיותר מהר מהבית.
הרי אנשים מחפשים תעסוקה עם הילדים בחול המועד.
כל יציאה עם כל המשפחה למקום בילוי קונבנציונאלי עולה הון כסף.
הגיוני שאנשים יחפשו פתרון אחר. סיבוב בגני התערוכה מהווה פתרון נהדר.
איפה עוד אפשר להסתובב יום שלם בלי לשלם דמי כניסה?
יש דשא, מרחב, הילדים יכולים לרוץ בין הביתנים.
יש סוכה, כסאות, שולחנות ודוכני אוכל למיניהם.
אפשר לישון על המיטות בתצוגה, לשבת על הכיסאות טלויזיה ולקבל מסג', לשתות קפה חינם שמכינים הדיילות המוכרות את המכונות קפה של נספרסו.
חברות שונות מחלקות כל מיני צ'ופרים, כמו משקפיים לצפייה בתמונות תלת-ממדיות.
במחלקת רהיטי גן אפשר להשתולל על נדנדות למיניהם.
מי שממלא סקר מבקרים מקבל חולצה חינם.
אפילו חב"דניקים יש בתערוכה, למי שלא הספיק לברך על 4 מינים.
אנחנו כבר 25 שנה לא קנינו רהיט חדש. כל פעם תיקנו את מה שהתקלקל.
מסמר פה, צבע שם, דבק נגרים זה דבר נהדר.
אז מה אם אין כבר מספיק כיסאות אוכל לשבת עליהם? כאשר יש אורחים אפשר לצרף את הכיסאות מהמטבח. ומה רע בשרפרף?
יש לנו ספה אחת, תלת מושבית. זה מזמן לא מספיק, אבל אנחנו מסתדרים.
הילדים רבים על מקום בספה – אין בעיה, מצרפים כסא מפינת האוכל.
כל זה כי אנחנו רוצים קודם לעבור לדירה משלנו. בשעה טובה קנינו דירה ישנה ואנחנו בסוף תהליך ארוך של שיפוץ, שעלה לנו בדם יזע ודמעות והרבה כסף. אנחנו גרים כבר שנים בדירות שכורות ובכל מעבר נהרסים עוד כמה דברים. חבל לקנות רהיטים חדשים כל עוד אנחנו הומלסים.
לאור המעבר הקרב ובא בע"ה, החלטנו לבדוק מה קיים בשוק הרהיטים. תערוכה המרכזת במקום אחד את רוב החנויות מהווה פתרון נהדר לבדיקת מצאי. ממש לא תכננו לקנות כלום, רק לראות.
טעות!
לא התחשבנו בכוח השכנוע של המוכרים המנוסים ושיטות השיווק המתקדמות של ימינו.
גם ההנחות לרגל התערוכה עזרו לשכנע אותנו לקנות כמה רהיטים.
בקלי קלות יכולתי להוציא שם אלפי שקלים על ריהוט חדש לבית. די עמדנו בפיתוי, בעיקר בעזרת הקור רוח של זיס, ששמר על שפיות לנוכח ההזיות שלי. אתם מכירים את הפרסומת לשוקו יוטבתה? כך נראיתי אתמול. יש מבחר עצום של דברים יפים, מצב שונה לגמרי ממה שהיה לפני 25 שנה.
קנינו "רק" מיטות חדשות בשבילנו. אחרי 25 שנה פלוס המזרונים שלנו זכאים לצאת לפנסיה, לא?
קנינו גם במצבע 2 (כדי שהילדים לא יריבו) כורסאות טלויזיה, כמו של ארצ'י באנקר, כתוספת לספה שיש לנו.
חזרנו הביתה בלילה הרוגים ומותשים, אך מרוצים. כמובן שבבוקר התעוררתי עם רגשות מעורבים. שאלתי את עצמי אם עשינו בשכל שקנינו רהיטים לפני המעבר. עיקר ההתלבטות היא האם הרהיטים ייראו טוב בבית החדש. לשם שינוי אהיה אופטימית ואגיד שלום להתלבטויות.
חג שמח
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
ציור של מוניק גולן
