אמא של מתבגרים

במסגרת השיפוץ הקבלן הביא את הנגר שלו כדי לבנות ארונות מטבח.

אנחנו הוספנו ארונות ועליהם שילמנו בנפרד.

מדובר בנגר ערבי שקשה לי לתקשר איתו בגלל בעיות שפה.

לפחות כך חשבתי, אבל נראה לי היום שקשה לתקשר איתו יותר בגלל הבדלי מנטליות.

כל דבר שמבקשים ממנו הוא אומר "כן", אבל לא עושה.

או שהוא לא עושה בכלל, או שהוא עושה גרוע, כי הוא לא יודע איך.

הוא לא עומד בזמנים. אומר שהוא בדרך ולא מגיע.

אני לוקחת חופש מהעבודה, כי הוא אומר שהוא בא, והוא לא בא.

כאשר אני אומרת לו שזה לא בסדר, הוא אומר לי "בסדר, אני רוצה שתהיי מרוצה", אבל ממשיך בשלו.

אם מבקשים ממני לעשות משהו ואין לי זמן או אני לא יודעת איך לעשות אותו, אני אגיד שאין לי זמן או שאני לא יודעת איך לעשות אותו. אני לא אתחייב לדברים שאני לא יכולה לקיים ובדרך גם אגרום צער רב לאחרים.

מעל הכל ובעיקר,הנגר הזה פשוט בעל מקצוע גרוע.

לעצמו הוא מאד חכם. כדי לתפוס את ההזמנה הוא מהר מאד בנה את הארונות, בלי הדלתות והפרזול, והרכיב אותם. אחר כך הוא ייבש אותנו לכמה חודשים טובים. עד היום המטבח לא גמור ואנחנו עוברים בע"ה ביום א' לשם.

האדריכל פנים שלנו תכנן את המטבח ומסרנו לנגר את התרשים והוא חתם עליו.

בפועל הוא עשה מה שהוא רצה. רק עכשיו, אחרי שהוא הרכיב את הדלתות והפרזול, שמנו לב שהוא לא בנה לפי התרשים.

אני כבר לא מדברת על זה שהארונות עקומים, שהגימור גרוע, שיש חתיכות פורמייקה שבורות, אלא על מידות שונות לגמרי וכיווני פתיחת דלתות שלא מאפשרים כמעט להשתמש בארונות עצמם.

בעקבות הפאשלות האלה מסתבר שהתנור שלנו, ישן וגדול, לא נכנס לגומחה ה"סטנדרטית" שהוא בנה. בתרשים היו מידות מדויקות שיתאימו לתנור שלנו, אבל הוא לא התייחס אליהן. כתוצאה מכך היינו חייבים לקנות תנור חדש. קנינו אותו שלשלום. אם מישהו רוצה טיפים, שיפנה אליי.

אנחנו גם זקוקים למקרר חדש ומזל שלא קנינו, כי המקרר שרצינו לקנות לא היה נכנס לנישה שהנגר השאיר פתוח בין הארונות בשביל המקרר. אני לא מדברת על רוחב, את זה בדקנו, אני מדברת על גובה! הוא בנה ארון מעל המקרר שלא מאפשר להכניס את המקרר בגלל שאין מספיק גובה.

מישהו היה חושב על דבר כזה?

הסאגה לא נגמרת רק במטבח. הזמנו אצלו, לפני שידענו עד כמה הוא גרוע, ארון עם מראה ל-2 חדרי אמבטיה. נתנו לו מידות מדויקות מודפסות. כמובן שהוא הכין אותם גדולים מדי והיה צריך להחזיר לו אותם לתיקון.

בעת ההרכבה בחדר אחד הארון נפל על הכיור ושבר אותו. אז עכשיו אין ארון וגם אין כיור.

בחדר השני הוא הרכיב את הארון במקום הלא נכון על הקיר, כך שאי אפשר לעבור בלי לקבל מכה.

הוא פירק אותו והרכיב אותו במקום הנכון, אבל עכשיו יש חורים בתוך החרסינה החדשה שאי אפשר לתקן.

בקיצור, עצבים והוצאות מיותרות. לא אנחנו בחרנו את הנגר, אלא הקבלן, כך שלא הייתה לנו ברירה. צודק מי שאומר שהיקר הוא בסופו של דבר הזול ביותר.

כל עבודות הנגרות הנוספות נעשה אצל הנגר שלנו האמין והטוב.

בחגים רב בית הכנסת איפה שאנחנו מתפללים נתן שיעור מצוין על התחלות חדשות. לנו הנושא מאד התאים, כי היינו לפני מספר התחלות חדשות כמו מעבר לדירה שלנו ויציאת בתינו מהבית.

אנחנו גרים בשכירות כבר יותר מארבע שנים. מכרנו את דירתנו הקודמת, כי רצינו לעבור שכונה. השכונה בה גרנו התחרדה וכבר לא מצאנו בה את מקומינו, למרות שהיו לנו שם חברים מאד טובים. לכאורה זה דבר שהרבה אנשים עושים ולא נתקלים בבעיות מיוחדות. אצלנו זה לא היה ככה.

אינני יודעת כמה אנשים עושים את מה שאנחנו עשינו בגיל שלנו. לא קל בגילנו להתחיל מחדש. בגיל שרוב האנשים רוצים שקט ושלווה אנחנו נכנסנו להרפתקה הזאת של מעבר לשכונה חדשה, קנייה של דירה שזקוקה לשיפוץ טוטאלי, לקיחת משכנתא וניסיון למצוא קהילה חדשה וחברים חדשים באזור החדש.

האמת, לא ציפיתי שיהיה כל כך קשה. אפילו עכשיו, שבוע לפני המעבר לדירתנו יש אינספור בעיות וחששות, בעיקר מהשכנים החדשים שהם פשוט אנשים רעים ומכל הליקויים בדירה המשופצת.

אין ספק שלמדתי להעריך את הדברים הקטנים של החיים, שאנחנו לוקחים בדרך כלל כמובן מאליו כמו גז וחלונות בכל חדר.

למרות כל הקשיים אני שמחה שהיה לנו את האומץ לעשות את הצעד הזה. המעבר היה לטובה. אני אמנם מתגעגעת לחברים שלנו מהשכונה הישנה ועוד לא מצאנו קהילה חמה כמו שהיתה לנו שם, אבל אני נושמת לרווחה ומרגישה שיצאתי לחופשי.

הרבה מחברינו מקנאים בנו שעשינו את הצעד הזה, כי להם אין אומץ לעשותו. אני לא יכולה לבוא אליהם בטענות או להגיד מילה כדי לעודד אותם להתחיל את המהלך שאנחנו עומדים לסיים, כי הוא מהלך קשה עם סיכונים כספיים רבים. אפשר אפילו להגיד שהסיפור שלנו מרתיע אותם ונותן להם לגיטימציה להישאר איפה שהם, כי הם מפחדים להסתבך כמו שאנחנו הסתבכנו.

מצד שני הפחד הזה משתק וגורם לאנשים להישאר במקומות איפה שהם לא מרוצים, רק מפני שהם חוששים מהתחלות חדשות, שינויים והלא נודע. במקום הזה נכנס השיעור של הרב. הוא דיבר על הנושא שכל ההתחלות קשות, מכל מיני סיבות.

סיבה אחת יכולה להיות שמרגישים שכבר עשינו את הכל ולכן קשה להתרגש מהתחלות חדשות ולמצוא את הכוח הפנימי לנסות עוד פעם משהו שכבר עשינו. צריך למצוא דרך להתלהב מדברים שכבר עשינו כאילו מדובר בפעם הראשונה שעושים אותם.

סיבה נוספת יכולה להיות פחד מכישלון. במיוחד אם ניסינו להתחיל משהו חדש ולא הצלחנו, הפחד מכישלון נוסף משתק ולא מאפשר לנסות עוד פעם. הפתרון הוא לשכוח את הכישלון ולהיות אופטימיים שהפעם זה יהיה אחרת ויצליח.

הרב הביא פסוקים בזכות ההתחדשות והתחלות חדשות כדי להישאר צעירים. כמוכן הוא הביא פסוקים שדיברו על הצורך להתחיל כל יום מחדש גם בעבודת ה', כדוגמא קריאת התורה. כל שנה אנחנו קוראים את כל התורה ומיד כאשר מסיימים אותה מתחילים מבראשית ומתרגשיםמההתחלה החדשה.

אין ספק שבכל התחלה חדשה יש סיכון מסוים. בני אומר שאנחנו יכולים לכתוב את הספר על איך לא למכור, לקנות ולשפץ דירה. שיקרו לנו, רימו אותנו, אכזבו אותנו ונתקלנו בבעלי מקצוע מכל הסוגים שלא לוקחים אחריות על הפאשלות שלהם. נתנו אימון באנשים, היינו תמימים ושילמנו על התמימות הזאת מחיר כבד. אני עוד לא יכולה להגיד לכם איך הסיפור נגמר, כי אנחנו עוד באמצע התהליך. אני מקווה ומתפללת שיהיה טוב.

למדתי משהו מאד חשוב בתקופה הזאת והוא שבית זה רק ארבע קירות. מה שחשוב זה מה שיש בתוך הבית, המשפחה והאהבה בין בני המשפחה. בשלוש השנים האחרונות מצאתי בבלוג הזה בית וירטואלי חם ומפרגן. יש בתוכו הרבה אנשים נפלאים שהכרתי כאן ובבתים הוירטואליים שלהם. אני חוגגת היום בלוג הולדת 3 ורוצה להודות לכל דיירי הבית הוירטואלי הזה על האהבה והתמיכה שמצאתי כאן בין קירות ביתי.