אני כותבת את הפוסט הזה חולה בבית ונמאס לי, כי המצב הזה כבר נמשך יותר מדי זמן!!

זאת גם הסיבה שלא הייתי נוכחת בבלוגוספירה בשבועות האחרונים.

אינני זקוקה לדני רופ, או כל חזאי אחר, כדי לספר לי שמזג האויר משתנה. אני גם יותר טובה מכל ברומטר בשוק. במיוחד בעונות מעבר אני ספציאליסט. לפני שמישהו בכלל מריח שנגמר הקיץ הגוף שלי כבר מבשר לי, בכאב רב כמובן, שהנה, הסתיו הגיע.

הפעם זה התחיל עם כאבי גב. נכון אני סובלת מכאבי גב ומאד נזהרת בתנועות שאני עושה כדי לא לגרום לגב להיתפס, אבל בעונות מעבר לא צריך לעשות כלום כדי שהגב ייתפס, זה קורה מעצמו. זה נמשך ונמשך ואני לוקחת תרופות חזקות אנטי-דלקתיות והולכת לכירופרקטור, אבל ההחלמה איטית להחריד.

אם זה לא מספיק אז זה נמשך בהתקף מיגרנה מהסרטים, כאב אוזניים וצינון.

הכי מרגיז זה שזה קרה בזמן שלקחתי כמה ימי חופש כדי לנוח לפני הסערה. חשבתי שאוכל ככה "לרמות" את הגוף שלי שעוד קיץ ושיחכה בשקט עד שהחורף יגיע. איפה, את הגוף שלי אי אפשר לרמות! הוא מריח עונת מעבר גם בגל חום של 30 מעלות בתל אביב. כן, כמובן שזה התחיל כאשר הייתי בחוף הים בתל אביב כדי לשאוף קצת יוד שכל כך חסר לאנשים שגרים בהרים. לא הייתי מסוגלת לנהוג הביתה וזיס, שלא נוהג מחוץ לעיר, נאלץ לקחת את ההגה בידיים. לקח לו שעתיים, אבל הגענו הביתה בשלום.

הספקתי לחזור לעבודה ליום אחד, עם צינון שקיוויתי שיעבור מעצמו, (מאיפה האשליות המטופשות שלי באות אני לא יודעת )-:), אבל לוירוסים יש רצון משלהם. הם יצאו להתקפה מרוכזת על דרכי הנשימה שהשאירה אותי במיטה עם חום ושיעול בלתי פוסק לכמה ימים. אתם מכירים את השיעול הזה שגורם לכזה כאב בצלעות שכאשר משתעלים לא יודעים מה לעשות קודם, להחזיק את הצלעות או לחפש את הטישו? אז כזה יש לי.

אם זה לא מספיק, ושתבינו למה אני כל כך מבואסת, אז אספר לכם שהיום הייתי צריכה לנסוע לכנס מקצועי בינלאומי חשוב, שבדרך כלל מתקיים בחו"ל והשנה מתקיים באוניברסיטת חיפה, ואני במקום להיות שם נמצאת בבית חולה.

ממש בא לי לבכות!

הבשורה הטובה היא שהחום ירד היום. יש לי תור לרופא עוד מעט, אולי תהיה לו איזו תרופה פלא שתאפשר לי בכל זאת לנסוע לשאר ימי הכנס, כמובן רק אם יגיד שמותר לי ושאני לא מדבקת.

רק בריאות!

כמה קישורים לנושא מחלות של עונות מעבר:

חילופי עונות - ריבוי מחלות

חילופי עונות – שלל מחלות

תסמינים של עונת מעבר

התגברות על וירוסים בעונות מעבר

מאמרים בנושא עונות מעבר

רשמית יש 4 עונות בשנה. בבלגיה, איפה שגדלתי, ההבדלים בין העונות מורגשים. חוץ מהעובדה שכל השנה יורד גשם, גם בקיץ, אפשר בקלות להבחין בין העונות השונות. הן נמשכות גם פרק זמן מספיק ארוך כדי שאפשר להבחין שמדובר בעונות שונות.

לא כך בישראל. בקושי אפשר לדבר על 3 עונות. קיץ –חורף, זה ברור. גם עונת האביב קיימת. היא אמנם יחסית קצרה, אבל כל כך אינטנסיבית (בעיקר לאנשים אלרגים כמוני) שאי אפשר להתעלם ממנה.

לעומת זאת, עונת הסתיו לא קיימת. היא פיקציה. ביום חמישי עוד הלכתי עם סנדלים ולבשתי חולצה קצרה וביום ראשון כבר לבשתי סוודר ומעיל. גם שמתי גרביונים, איזה ייאוש. הכי טראומטי בשבילי זה המעבר מסנדלים לנעליים ומרגליים יחפות לגרביונים. אני שונאת גרביונים.

יורד גשם, יש רוחות חזקות והתחלתי להסיק את הבית. חורף!

אני מתגעגעת לסתיו של אירופה. הימים מתקצרים בהדרגה. מזג האויר מתקרר בהדרגה ויש זמן להתכונן לחורף. כל שנה אני מתגעגעת מחדש לסתיו של בלגיה.

זאת העונה של החליפות היפות, של המעילים הקלים. כאשר הוריי היו בחיים היינו נוסעים לחגים אליהם, בול לתחילת הסתיו. היו לי "בגדי סתיו" שהייתי משאירה אצלם, כי בארץ לא היה לי מתי ללבוש אותם. או שחם מדי או שקר מדי. אולי בתל אביב בחורף יש הזדמנות ללבוש בגדים כאלה, אבל לא בירושלים.

הכי הכי אני מתגעגעת לצבעים של הסתיו. הצהוב, הכתום והאדום של העצים. הרעש המיוחד שעושים הצעדים כאשר דורכים על העלים בשלכת. בדיוק לפני שנה הייתי בבלגיה לחתונה של האחיין שלי וצילמתי עצים בצבעי הסתיו. השנה אני מסתפקת בתמונות.