אמא של מתבגרים

אני אוהבת ללמוד ותמיד אהבתי ללמוד. אחד הדברים הכי כיפים בעבודה שלי זה שאני כל הזמן צריכה ללמוד דברים חדשים או למצוא פתרונות לבעיות חדשות. זה מפעיל את התאים האפורים, כמו שהיה אומר הבלש הבלגי המפורסם הרקול פוארו. מה שכן, אין לי היום סבלנות ללימודים אקדמיים מסודרים, איפה שלומדים בעיקר נושאים תיאורטיים. אני בעיקר אוהבת ללמוד דברים פרקטיים, יישומיים, שאפשר לעשות איתם משהו ומיד.

לכן שמחתי מאד להשתתף בינואר האחרון בהשתלמות במכון מופ"ת בנושא של שימוש ביישומי אופיס 2010 השונים. יש שאמרו לי שקורס כזה מיותר, מכיוון שאפשר ללמוד לבד איך להפעיל את התוכנות, אבל אני לא מסכימה איתם. מניסיוני אם לומדים תוכנות בצורה מסודרת עם מורה שמכיר אותן היטב, משתמשים בהן בצורה הרבה יותר חכמה ולעומק מאשר אם לומדים להפעיל אותן לבד.

רוב האנשים שאני מכירה, כולל את עצמי, ממשיכים להשתמש בתוכנה חדשה כמו שהשתמשו בתוכנה בגרסה הישנה, בלי לנצל את החידושים. זה כמו לקנות אוטו ספורט מאובזר בחידושים הטכנולוגיים הכי מתקדמים ולנסוע איתו כמו עם סוסיתא טרנטה שבקושי זזה.

הקורס היה פשוט נהדר, הרבה בזכות המרצה, טל מיכלוביץ. יש לו ידע רב והוא גם יודע להעביר את החומר בצורה מעולה. למדתי ממנו, בנוסף לאופיס 2010, כמה טיפים דידקטיים חשובים שאני מתכוונת ליישם בהוראה שלי בסמסטר הבא.

אפרופו הוראה, אם שמתם לב שעד עכשיו לא כתבתי על הוראה, זה בגלל שלא לימדתי בכלל השנה בסמסטר א' וכל הקורסים שלי מרוכזים בסמסטר ב'. זה הולך להיות קשה, קשה מאד ואני די חוששת מהלחץ של העברת 3 קורסים בסמסטר אחד.

אני אוהבת ללמד, אבל אני לא אוהבת לחץ. אני גם לא יודעת לחפף. מכיוון שאני מלמדת דברים פרקטיים (כמו שאני אוהבת) אני מאמינה שבלי תרגול אי אפשר ללמוד את החומר. אי לכך כמעט בכל שיעור אני נותנת תרגיל. הווי אומר שיהיו לי הרבה תרגילים לבדוק, לכתוב הערות, להחזיר, לקבל תיקונים...והדבר הכי שנוא עליי, לתת ציונים.

בעיה נוספת היא שאני אוהבת ללמד אנשים שרוצים ללמוד. בשבילם יש לי סבלנות אין קץ. קשה להאמין שעם מבוגרים יש בעיות משמעת, אבל יש. מהרגע שמושיבים אותם על ספסל הלימודים חלקם חוזרים לדפוסים שהיו להם בכיתה ו'.  סטודנטים שבאים כדי להוציא את התעודה או התואר ולא מעניין אותם ללמוד את החומר די מאתגרים את הסבלנות שלי. אלה שחושבים שעצם זה שבאים לכיתה צריך להקנות להם אוטומטית את התעודה או התואר, בלי ללמוד בכלל, די מתסכלים אותי. בדרך כלל הם גם מפריעים למהלך התקין של השיעור ומי שכן רוצה ללמוד סובל. לפעמים אני מרגישה שיש כאן חוסר נימוס אלמנטרי ואני לא יודעת אם אני רגישה מדי לנושא כי גדלתי באירופה, או שהם באמת מגזימים גם בסטנדרטים הישראלים.

כדי להירגע לפני תחילת הסמסטר לקחתי השבוע חופש. אני מתכוונת לנוח, לישון ולאגור כוחות, בתקווה שזה יספיק לי עד סוף יוני.

תתכוננו לקיטורים.  

דיווחתי בפוסט הזה על השקת אתר עיתונות יהודית היסטורית, פרויקט משותף של הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל-אביב. כמוכן השתתפתי באירוע ההשקה שהתקיים בספרייה הלאומית ביום שלישי שעבר. באירוע הציגו את האתר ואיך אפשר לערוך בו חיפושים. הייתה סקירה של תהליך הקמת האתר והשיקולים בבחירת איזה עיתונים לסרוק. הדגש היה על הצלת עיתונים מתפוררים בעלי ערך היסטורי לעם היהודי. ציינו את חשיבות הרב-לשוניות של האתר, הן של העיתונים הסרוקים והן של ממשק החיפוש.

כמובן שהיו הרבה ברכות, קבלת פנים עם אוכל טעים ואווירה נעימה. לחלק השני של הערב לא נשארתי, למרות שמאד רציתי, כי הייתי עייפה מדי. אותו יום השתתפתי בכנס השנתי השישי של מאל"י, ארגון משתמשי אקס ליבריס, המפתחת תוכנות לניהול ספריות. הכנס התקיים בסמינר הקיבוצים וחזרתי מאוחר מדי כדי לנוח בין הכנס לאירוע. ככה זה בגילי, כבר אין את האנרגיות של פעם וקשה לרקוד על 2 חתונות ביום אחד.

הכנס היה מעניין, שמענו הרצאות על החידושים והפיתוחים של החברה בתחום התוכנות לניהול ספריות. הכיוון הוא לפשט את הממשקים לקוראים, להפוך אותם ליותר "גוגלי".

שינוי נוסף מתייחס לניהול ותחזוקת התוכנות על ידי הספרנים. תהיה פחות התעסקות של הספרנים בניהול התוכנות עצמם והתחזוקה תיעשה על ידי החברה בעזרת טכנולוגיות של מחשוב ענן. 

הציגו לנו את הדור הבא במערכות ניהול ספריות ה-URM שמטפל בכל המשאבים של הספרייה, ספרים, משאבים אלקטרוניים ודיגיטליים, בלי קשר לפורמט שלהם. לא יהיה צורך יותר לרכוש תוכנות שונות לטיפול בסוגי חומר שונים, כמו שעושים היום. הכיוון העיקרי הוא ליותר שיתופיות בין הספריות השונות בעזרת הטכנולוגיות החדשות.

הכנס היה מאורגן היטב ובעיקר נהניתי לפגוש חברות, קולגות ותיקות ותלמידות מן העבר. התאכזבתי שכמה קולגות שציפיתי לפגוש לא הגיעו, הרי לא כל יום יש כנסים ארציים כאלה ואני מקווה לפגוש אותם בכנס הבא. את ההפסקות ניצלתי לא רק לצד החברתי, אלא גם להתייעצות עם עמיתים למקצוע כדי לפתור בעיות שיש לי בעבודה השוטפת. אין חכם כבעל ניסיון וקולגות חכמות ומקצועיות שוות זהב.