לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אמא של מתבגרים


חיים על רכבת הרים בתור אמא ל-2 מתבגרים וספרנית שעובדת בעיקר עם מחשבים.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2017    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

אילת ממבט של אדם דתי


יש לי רומן ארוך עם אילת. נסעתי לשם בפעם הראשונה בחורף של שנת 1974 עם אמי, שבאה מחו"ל לבקר אותי בחופשת חג המולד. הייתי סטודנטית באוניברסיטה העברית ולמזלי חופשת הטרימסטר יצאה בדיוק בזמן שאמי באה לביקור. בתור פינוק היא הזמינה שהייה של כמה ימים באילת. התאהבתי במקום מיד. אילת עוד לא הייתה ממוסחרת ומלאת בתי מלון כמו היום. היה הרבה יותר שקט ורגוע. היו שם בעיקר תיירים מסקנדינביה, גרמניה וארצות אירופאיות אחרות שהגבירו את התחושה שאנחנו נמצאות בחו"ל.

היתרון הגדול של אוכל כשר במלון עולה בשבילנו, שומרי הכשרות, על הרבה פקטורים אחרים. אני מתכוונת כמובן לחופשה של מנוחה, לא לנסיעה כדי לראות מקומות מעניינים בעולם. בשביל בטן גב, אין כמו חופשה בארץ. כתבתי פעם פוסט על כמה מסובך לתייר הדתי לטייל בחו"ל, אבל אני לא בטוחה שאני יכולה להעביר את תחושת הכיף לנסוע לחופש בלי צורך למלא מזוודה עם כלים ואוכל, בלי לדאוג מאיפה משיגים את הארוחה הבאה וכמה זמן נבזבז כדי למצוא אותו. הרי אוכל הוא חלק חשוב מהבילוי בחופש. לא דומה יציאה לארוחת ערב במסעדה לאכילת טונה ומנה חמה בצלחות פלסטיק בחדר במלון.

במשך שנים יכולנו לאכול באילת בעיקר בבתי המלון ולא במסעדות, כי רובן היו לא כשרות. פה ושם מצאנו מסעדת פועלים כשרה, אבל יכולנו לספור אותן על יד אחת. לנסוע לאילת בשבת לא היה נעים. חוץ מבקשה לא לעשן בחדר האוכל בשבת (כן, אז עוד עישנו בחדר האוכל) ונרות שבת להדלקה, לא הייתה שום התחשבות בציבור הדתי. בית כנסת או תפילות בבית מלון כמעט לא היו קיימים, רק אם היו הרבה תיירים מחו"ל היה אפשר למצוא מניין במלון. היינו צריכים לחפש בית כנסת בעיר כדי להתפלל. אני מדברת על המצב לפני 30 שנה בערך.  

בגלל המצב הזה ישראלים דתיים מעטו להישאר במלונות באילת בשבת. גם אנחנו היינו משתדלים לנסוע רק באמצע השבוע, אבל לפעמים לא הייתה ברירה והיינו נוסעים לאילת בסופי שבוע, בעיקר כאשר הוריי באו מחו"ל לאילת. אני זוכרת את הוויכוחים עם צוות חדר האוכל כאשר שעות הארוחות היו מתנגשות עם שעות התפילה. כאשר חדר האוכל נסגר בשעה 10 ורק חוזרים מבית הכנסת בשעה 10, איך אפשר לאכול ארוחת בוקר? הייתי מכינה אוכל לזיס ומוציאה אותו לחדר כדי שיוכל לאכול משהו בבוקר. הייתי מבקשת למלא תרמוס עם קפה כדי לקחת לחדר והיה לא נעים כי העירו לי שאסור להוציא אוכל מחדר האוכל.

עם השנים חל שינוי, אמנם איטי אבל שיפור. פתחו כמה וכמה מסעדות כשרות באילת. בבתי המלון התחילו בליל ששי לתת בקבוק קטן של יין לקידוש כחלק מהארוחה. חלות קטנות הופיעו על השולחנות ולא הייתי צריכה ללכת למטבח לחפש חלות ללחם משנה. בית מלון אחד פתח בית כנסת ומכל בתי המלון באזור באו להתפלל שם. הייתה יותר מודעות לצרכים של ציבור שומר מסורת.

אבל, כיף גדול זה לא היה, כי הרבה דברים הפריעו. אף פעם לא היינו בטוחים שיהיה מניין לתפילות בשבת. מעלית שבת לא הייתה, לכל דבר היה צריך לעלות ולרדת במדרגות. לא היה שעון שבת בחדר. השארנו אור דלוק בחדר אמבטיה, והחדרנית הייתה מכבה אותו כאשר היא הייתה באה לנקות את החדר. על זה התגברנו על ידי זה שלא נתנו לה להיכנס בכלל בשבת, אבל לא תמיד זה הצליח לנו.

הייתה בעיה לצאת ולהיכנס למלון, כי הדלת האוטומטית הייתה חשמלית או שהיה צריך כרטיס מגנטי כדי לפתוח את השער לכיוון הטיילת והים. כל פעם היינו צריכים לחפש את איש הביטחון שיפתח לנו את הדלת הצדדית כדי שנוכל לצאת. להיכנס היה בעיה יותר סבוכה, כי לא יכולנו לקרוא לאיש הביטחון. לא פעם היינו עומדים ליד הדלת ומחכים שמישהו ילך לקרוא לאיש הביטחון בשבילנו.

בגלל כל הדברים האלה לא נסענו לאילת בשבתות כבר מספר שנים. הפעם הייתה לנו הפתעה נעימה. שינוי עצום לטובה. כנראה שבתי המלון גילו שכדי למשוך את הקהל הדתי הם צריכים לספק לו את מה שהוא צריך, אחרת הוא לא יבוא.

קודם כל יש היום מעלית שבת במלון. הדלת הצדדית פתוחה כל השבת, עם שלט לידו שמראה שזאת הכניסה לשומרי שבת. שעות ארוחת הבוקר בשבת הוארכו לשעה 11. נראה לי שרוב האורחים נהנים מזה, כי חדר האוכל היה מפוצץ בשעה 10:30 כאשר אנחנו הגענו מבית הכנסת. יש ערכת קפה בחדר, אז אפשר להכין ביום ששי תרמוס עם מים רותחים ולשתות חם בחדר. יש שעון שבת כללי בחדר שאפשר להפעיל אותו בקלי קלות.

יש בתי כנסת במספר בתי מלון עם מלאי מכובד של סידורים וחומשים. לא רק זה, אלא שבמלונות הכינו למתפללים, גם אלה שלא אורחי המלון, קפה, תה ועוגות באולם של בית הכנסת. ממש מחווה יפה.

כל השנים שהיינו נוסעים לאילת לפורים (אמרתי לכם כבר שאני אוהבת לברוח מהבית בחג הזה) היינו הולכים לקריאת המגילה בבית כנסת בעיר, כי באף מלון לא הייתה קריאה מאורגנת. הפעם זה היה אחרת. במוצ"ש ארגנו במלון קריאת מגילה על ידי חסיד חב"ד שחילק גם משלוחי מנות לאנשים (כל הכבוד לחב"ד). שמחתי לראות שהרבה אנשים חילוניים השתתפו בקריאה ולא רק אנשים דתיים.

מה שאני מנסה להגיד זה שגם ממבט של תיירת דתית הייתה לי הפעם באילת חוויה מתקנת. בכל זאת אני תמיד אעדיף לנסוע לאילת ביום חול, אבל לפחות אני יותר מודעת שהאופציה לנסוע בשבת קיימת.

נכתב על ידי , 7/3/2010 20:50   בקטגוריות אילת, יהדות, הלכה יהודית, דת ואוכל, חופשה, נופש, פורים, שבת  
91 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ביילע ב-12/3/2010 13:32
 



חוויה מתקנת באילת


החופשה האחרונה שלנו באילת באוגוסט הסתיימה בחזרה בהולה באמצע הלילה לירושלים. קיבלנו הודעה שבתינו נדרסה, נפגעה בראשה ועברה ניתוח חרום עקב דימום תוך גולגולתי ושבר בגולגולת. סיוט! כך שחופשה נוספת באילת לא נראתה לנו אופציה לעוד הרבה זמן. אבל, כאשר חברה הציעה לנו לנסוע לאילת לפורים איתם החלטתי שצריך לעלות בחזרה על הסוס והסכמתי. אני לא חסידה גדולה של פורים (בלשון המעטה) וכל הצעה לברוח מהבית בחג הזה מתקבלת בברכה, גם אם מדובר בלהיות שבת בבית מלון.

בדרך כלל שהייה בשבת בבית מלון לא נותנת לי כלום, כי אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר. רוב היום מבלים בתפילות, אכילה ושינה. את זה אני יכולה לעשות בבית. היא כרוכה בכל מיני סיבוכים הלכתיים (אלא אם מדובר במלון דתי) ועולה יותר מאשר ביום חול. הפעם הסכמתי, מכיוון שפורים יצא ביום ראשון ושושן פורים ביום שני, יכולנו לנסוע מיום חמישי ל-4 לילות, הזדמנות נדירה ומפתה שלא יכולתי לוותר עליה.

אני שמחה מאד לספר לכם שהייתה לנו חופשה נהדרת ומאד נהנינו. בלילה הראשון התהפכה לי הבטן, כי בלי לרצות הזיכרונות של הביקור הקודם הציפו אותי, אחר כך זה עבר לי.

מזג האוויר היה די חורפי, אבל המראות של השמיים המעוננים והים הסוער, מראות נדירות באילת, היו מרהיבות.

כמוכן, החברים שאיתם נסענו, טיילנים מקצועיים בניגוד אלינו, לקחו אותנו לטיול
בהרי אילת. זכינו לנופים יפים במצפה הר יואש ומפגש נדיר עם משפחת יעלים בכניסה לנחל.

 

ביקרנו גם, בעקבות המלצה של י.ש., בגן הבוטני בכניסה לאילת והתלהבנו מהמקום. אי של ירוק, פרחים ושקט בתוך ההמולה של העיר אילת. מומלץ.

 

 

בדרך לאילת יכולנו לראות מים בנחלים ובמאגרים וגם פריחה, הודות לגשמים העזים שירדו בזמן האחרון גם בדרום. נסענו בדרך השלום, לאורך הגבול עם ירדן, דרך מאגר חצבה. הדרך עוברת בנוף מבותר סלעי חוואר הלשון בצבעי פסטל. הסלע הזה רך מאד ולכן הגשמים חורצים בו בקלות צורות מעניינות ונקיקים. 

 

התמונות מספרות את החוויות יותר טוב ממני, אז תהינו.

שבת שלום

נכתב על ידי , 5/3/2010 16:11   בקטגוריות טבע, טיולים, פורים, חופשה, אילת  
38 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ביילע ב-7/3/2010 17:37
 



Avatarכינוי: 

בת: 69




135,217
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , דת , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לביילע אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ביילע ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)