לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אמא של מתבגרים


חיים על רכבת הרים בתור אמא ל-2 מתבגרים וספרנית שעובדת בעיקר עם מחשבים.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2017    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מה רוצה חילוני לשמוע בבית הכנסת ביום כיפור?


בתור אישה ירושלמית אורתודוקסית יש מבחר גדול של בתי כנסת בהם אני יכולה להתפלל, אבל למצוא בית כנסת איפה שאני מרגישה בבית עם רב שאני מכבדת, זאת משימה יותר קשה. תוסיפו לזה שאני די פמיניסטית והמבחר מצטמצם עוד יותר. לכן אני מרגישה שאני ברת מזל שמצאתי מניין שדי עונה על הדרישות שלי, כמובן עם הסתייגויות, אבל אין מושלם בעולם הזה.

 

ידוע לכל באי בית כנסת קבועים, שכמו בכל מקום איפה שמתאספים הרבה אנשים עם השקפות עולם מגוונות, יש חילוקי דעות על אופן ההתנהלות בבית הכנסת. הנושאים הם רבים, נוסח התפילה, אופי התפילה, מידת השוויוניות, מקומות קבועים או לא, פעילות תורנית, פעילות חברתית, בקיצור בלי סוף.

 

הנושא באיזו מידה בית הכנסת צריך להיות מעורב בחיי הקהילה הסובבת אותו, בעיקר בכל מה שקשור לציבור החילוני שגר בסביבה, פותח פתח לדיונים רבים בין חברי בית הכנסת. האם בכלל צריך לעשות מאמץ להגיע לציבור החילוני ואם כן באיזו אופן? הדעות רבות ולעתים קרובות רב בית הכנסת קובע את הטון. מכיוון שאני בעד קירוב לבבות ואחדות ישראל אני בעד הקו של רב בית הכנסת שלי שדוגל בממלכתיות רבה ופתיחת בית הכנסת לקהל כמה שיותר רחב. זה מתבטא בעריכת בר מצוות, שיעורי תורה שבהם משתתפים דתיים וחילוניים, תמיכה בתוכנית "נתיב" של צה"ל ועוד.

 

במשך השנה הנוכחות החילונית בתפילות מורגשת בעיקר ביום כיפור, במיוחד ב"כל נדרי" וביזכור. לכן הרב מכוון את הדרשות שלו ואת מנגינות התפילות לציבור החילוני יותר מאשר לציבור הדתי הקבוע הפוקד את בית הכנסת. זה מתבטא בדרשות עם אזכורים רבים לא למקורות תורניים, אלא למקורות ספרותיים ישראלים, דוגמא לאה גולדברג וח"נ ביאליק ושירת הפיוטים שבתפילה לא עם הלחנים המסורתיים, אלא עם לחנים של שירי ארץ ישראל היפה.

 

עכשיו הגעתי לפואנטה של הפוסט. יש וויכוח בין באי בית הכנסת אם הרב צודק כאשר הוא מתעלם מהמסורות העתיקות של מנגינות ותוכן הדרשות ומכניס במקומן תכנים ישראלים מודרניים.

לא מדובר כאן על כן או לא לשלב את הציבור החילוני בתפילות, הדיון הוא על ה"איך". איך לפעול כדי שחילוניים ירגישו שייכים בבית הכנסת. הרב חושב שאם הוא ירבה בתכנים מוכרים לעולם החילוני, כמו שירה ומנגינות ארצישראליות, זה יעזור ואחרים, כמוני, חושבים שזה משיג בדיוק את האפקט ההפוך. כדאי לציין שהרב דרשן בחסד עליון שתמיד משלב בדרשות ה"תורניות" שלו תכנים עדכניים וקשורים למציאות בה אנחנו חיים.

 

אני ואחרים חושבים שכאשר אדם חילוני בא לבית הכנסת הוא דווקא כן מחפש את השורשים ורוצה לשמוע את המנגינות המסורתיות וכן רוצה לשמוע קצת "יידישקייט" עם תכנים יהודיים ולא ישראלים, שאותם הוא יכול לשמוע או לקרוא מחוץ לבית הכנסת. זה נחמד אם יש חיבור או הקשר אליהם, אבל עיקר הדרשה תהיה מבוססת על מקורות תורניים ולא על מקורות ספרותיים חילוניים.

 

מכיוון שכל דעה לגיטימית ואין לאף אחד תשובה ברורה מי צודק חשבתי לפנות אליכם, קוראיי הנאמנים, כדי לשאול מה דעתכם על הסוגיה הזאת. אמנם יש כאן קוראים דתיים, אבל משום מה נדמה לי שיש כאן הרבה יותר קוראים חילוניים ואני מאד מאד אודה לכם אם תכתבו לי מה אתם חושבים על הנושא. תודה רבה.

 

גמר חתימה טובה, צום קל ושתפילותינו, בכל המנגינות והנוסחים, תתקבלנה ברצון ע"י הקב"ה, אמן.

נכתב על ידי , 25/9/2012 11:23   בקטגוריות יום כיפור, יהדות, דתיים חילונים, תפילות  
52 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ביילע ב-30/9/2012 15:16
 



המנגינות של יום כיפור


ביום הראשון של ראש השנה התפללנו בבית כנסת אשכנזי וביום השני בבית כנסת ספרדי, נוסח יהודי צפון אפריקה. זה נתן לי עוד פעם הזדמנות לעמוד על ההבדלים בין הנוסחים, שבאו לביטוי בטקסט, אבל בעיקר במנגינות. נהניתי בשתיהם. האווירה בבית הכנסת האשכנזי יותר כבדה מאשר בבית הכנסת הספרדי. אצל האשכנזים מאד מורגש שמדובר בימים הנוראים, לעומת זאת אצל הספרדים מרגישים יותר את אווירת החג. בטקסט של התפילה זה בא לביטוי כאשר בנוסח אשכנז מכנים את ראש השנה "יום הזיכרון הזה" ובנוסח ספרד "יום החג הזה".

 

לפי ההלכה האישה אמורה ללכת אחרי נוסח בעלה וכך נוהגות הרבה נשים, אבל לא כולן. בלי הרבה דיבורים ובצורה טבעית התקבלה אצלנו ההחלטה להתנהג בשוויוניות ולנסות לשלב את שתי המסורות.

 

אני חושבת שלזוגות מעורבים אשכנזים – ספרדים, כמונו, הכי קשה ביום כיפור להתפלל לפי הנוסח של הבן/בת זוג, מכיוון שמדובר בתפילות מאד מאד שונות, גם בטקסט וגם במנגינות. לכן לא מעט זוגות מעורבים מתפללים כל השנה ביחד, אבל ביום כיפור מתפצלים וכל אחד הולך למניין בו מתפללים בנוסח שעליו גדל.

 

לא נהגנו ככה, אלא הלכנו לסירוגין שנה אחת למניין האשכנזי ושנה אחת למנין הספרדי. למדתי להכיר את המנגינות הספרדיות ולאהוב אותן, למרות שהן כל כך שונות מהמנגינות שעליהן גדלתי.

נראה לי שהמנגינות של תפילות יום כיפור הן גם הכי אהובות בקרב הציבור הרחב החילוני, לא רק הדתי. אחרת אי אפשר להסביר את הפופולאריות הגדולה של מופעי פיוטים וסליחות, הקיימים בכל כך הרבה מקומות בוריאציות שונות.

 

התפילות והמנגינות האלה חודרות ללב ולנשמה ומסמלות בשבילי הכי הרבה את יום כיפור. הן עוזרות להשכיח את הצום והקשיים הפיזיים ומעלות את תפילותינו לשמיים. אני מקווה שהקב"ה ישמע את קולנו ויגשים את תפילותינו ומשאלות לבנו לטובה.

 

גמר חתימה טובה וצום קל.

 

אבינו מלכינו – ברברה סטרייסנד 

 

 

Who by fire – Leonard Cohen – הגרסה המצמררת של ליאונרד כהן לתפילת "ונתנה תוקף" 

 

כל נדרי – כפי ששר אותו אל ג'ונסון בסרט "זמר הג'אז" משנת 1927

 

 

אל נורא עלילה – בביצוע של מאיר בנאי

 

אדון הסליחות – דוד דאור

   

נכתב על ידי , 7/10/2011 08:49   בקטגוריות בתי כנסת, העולם היהודי, חגים, יהדות, סליחות, רגשות, תפילות, יום כיפור  
61 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ביילע ב-23/10/2011 01:28
 



Avatarכינוי: 

בת: 69




135,217
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , דת , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לביילע אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ביילע ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)