אמא של מתבגרים

הקדמה:

הדפסה עיוורת בשתי ידיים זה הדבר הכי פרקטי שלמדתי בחיי.

הקלדה ביד אחד בלבד, מה שאני עושה עכשיו, מעייפת פי אלף.

מסקנה: כאשר הקב"ה ברא אותנו עם שתי ידיים הוא ידע שיום אחד האדם ימציא את המקלדת.

אתמול חזרתי לעבודה, למרות שהיד עוד לא בסדר, כי ביום ה' אני מלמדת 2 קורסים. לא רציתי שיפסידו שיעור בסמסטר שגם ככה מאד קצר בגלל כל החגים הנופלים בו. מה שכן, הייתי צריכה לשנות את שיטת ההוראה שלי כדי להתאים אותה למצב הנוכחי. מסתבר שזה היה שינוי מבורך שאני מתכוונת לאמץ גם בעתיד.

בדרך כלל אני משתלטת על כל המחשבים בכיתה ומדגימה את מה שאני מלמדת, כך שכל הסטודנטים יכולים לראות את מה שאני עושה. אחר כך אני נותנת להם לתרגל את הנלמד, כי בלי לתרגל אי אפשר ללמוד את החומר.

חסרונות השיטה: אני עובדת קשה והסטודנטים מפטפטים, משחקים עם הסלולארי, סורגים או סתם נרדמים וכאשר הם צריכים לתרגל לא זוכרים מה לעשות. אני קצת מגזימה, אבל הבנתם את הרעיון וגם קראתם כאן מספיק פוסטים איפה שאני מקטרת על ההתנהגות של הסטודנטים.

אתמול, בגלל שלא יכולתי לכתוב על הלוח או להקליד, אימצתי שיטות אחרות. בשיעור אחד נידבתי סטודנטים לכתוב במקומי על הלוח, כאשר נתתי להם הוראות מה לכתוב. הם היו ממש חמודים ושיתפו פעולה יופי. שאר הכיתה כנראה נהנה מהגיוון והיו ערניים, למרות החומר הדי משעמם. הסברתי באופן תיאורטי על אסטרטגיות חיפוש במאגרי מידע, כדי להביא את כל הכיתה לרמת ידע אחידה, לפני יישום החיפושים במאגרים השונים.

בקורס השני, איפה שהייתי צריכה להדגים בהקלדה מה לעשות, ביקשתי מכולם לפתוח את התוכנה במחשב שלהם ולעשות לבד את מה שאני בדרך כלל מראה, לפי ההוראות שלי, ותוך כדי נתתי הסברים. זה היה להיט! כולם היו מעורבים, הייתה התלהבות ואף אחד לא נרדם (בין שתיים לארבע, שעות קשות להתרכז). הכי חשוב, נראה לי שכולם למדו והפנימו את החומר הרבה יותר טוב מאשר בשיטה הקודמת.

אני מתכוונת להמשיך ללמד בשיטה הזאת גם אחרי שהיד תבריא בע"ה ואני מקווה שהתוצאות ימשיכו להיות טובות. ימים יגידו...

השבת שבת הגדול, אז שתהיה לכם שבת שקטה לפני הבלגן של ליל הסדר.

נ.ב. תודה רבה לכל המגיבים בפוסט הקודם, חיממתם לי את הלב.

אני אוהבת ללמוד ותמיד אהבתי ללמוד. אחד הדברים הכי כיפים בעבודה שלי זה שאני כל הזמן צריכה ללמוד דברים חדשים או למצוא פתרונות לבעיות חדשות. זה מפעיל את התאים האפורים, כמו שהיה אומר הבלש הבלגי המפורסם הרקול פוארו. מה שכן, אין לי היום סבלנות ללימודים אקדמיים מסודרים, איפה שלומדים בעיקר נושאים תיאורטיים. אני בעיקר אוהבת ללמוד דברים פרקטיים, יישומיים, שאפשר לעשות איתם משהו ומיד.

לכן שמחתי מאד להשתתף בינואר האחרון בהשתלמות במכון מופ"ת בנושא של שימוש ביישומי אופיס 2010 השונים. יש שאמרו לי שקורס כזה מיותר, מכיוון שאפשר ללמוד לבד איך להפעיל את התוכנות, אבל אני לא מסכימה איתם. מניסיוני אם לומדים תוכנות בצורה מסודרת עם מורה שמכיר אותן היטב, משתמשים בהן בצורה הרבה יותר חכמה ולעומק מאשר אם לומדים להפעיל אותן לבד.

רוב האנשים שאני מכירה, כולל את עצמי, ממשיכים להשתמש בתוכנה חדשה כמו שהשתמשו בתוכנה בגרסה הישנה, בלי לנצל את החידושים. זה כמו לקנות אוטו ספורט מאובזר בחידושים הטכנולוגיים הכי מתקדמים ולנסוע איתו כמו עם סוסיתא טרנטה שבקושי זזה.

הקורס היה פשוט נהדר, הרבה בזכות המרצה, טל מיכלוביץ. יש לו ידע רב והוא גם יודע להעביר את החומר בצורה מעולה. למדתי ממנו, בנוסף לאופיס 2010, כמה טיפים דידקטיים חשובים שאני מתכוונת ליישם בהוראה שלי בסמסטר הבא.

אפרופו הוראה, אם שמתם לב שעד עכשיו לא כתבתי על הוראה, זה בגלל שלא לימדתי בכלל השנה בסמסטר א' וכל הקורסים שלי מרוכזים בסמסטר ב'. זה הולך להיות קשה, קשה מאד ואני די חוששת מהלחץ של העברת 3 קורסים בסמסטר אחד.

אני אוהבת ללמד, אבל אני לא אוהבת לחץ. אני גם לא יודעת לחפף. מכיוון שאני מלמדת דברים פרקטיים (כמו שאני אוהבת) אני מאמינה שבלי תרגול אי אפשר ללמוד את החומר. אי לכך כמעט בכל שיעור אני נותנת תרגיל. הווי אומר שיהיו לי הרבה תרגילים לבדוק, לכתוב הערות, להחזיר, לקבל תיקונים...והדבר הכי שנוא עליי, לתת ציונים.

בעיה נוספת היא שאני אוהבת ללמד אנשים שרוצים ללמוד. בשבילם יש לי סבלנות אין קץ. קשה להאמין שעם מבוגרים יש בעיות משמעת, אבל יש. מהרגע שמושיבים אותם על ספסל הלימודים חלקם חוזרים לדפוסים שהיו להם בכיתה ו'.  סטודנטים שבאים כדי להוציא את התעודה או התואר ולא מעניין אותם ללמוד את החומר די מאתגרים את הסבלנות שלי. אלה שחושבים שעצם זה שבאים לכיתה צריך להקנות להם אוטומטית את התעודה או התואר, בלי ללמוד בכלל, די מתסכלים אותי. בדרך כלל הם גם מפריעים למהלך התקין של השיעור ומי שכן רוצה ללמוד סובל. לפעמים אני מרגישה שיש כאן חוסר נימוס אלמנטרי ואני לא יודעת אם אני רגישה מדי לנושא כי גדלתי באירופה, או שהם באמת מגזימים גם בסטנדרטים הישראלים.

כדי להירגע לפני תחילת הסמסטר לקחתי השבוע חופש. אני מתכוונת לנוח, לישון ולאגור כוחות, בתקווה שזה יספיק לי עד סוף יוני.

תתכוננו לקיטורים.