אמא של מתבגרים

הסיפור הקפקאי הזה התחיל בשיחת טלפון של בני לאבא שלו:

 "אבא, אתה עבריין תנועה, חיפשו אותך מההוצאה לפועל של משטרת התנועה כי ביצעת עבירת תנועה ולא שילמת את הקנס". בעלי, הנהג הכי זהיר ושומר חוק בעולם, כמעט התעלף.

כאשר דיברנו עם הפקידה מההוצאה לפועל, הסתבר שמדובר בקנס שלא שולם מיולי 2009 (?!) על עמידה במקום שאין עצירה, ברחוב לא רחוק מהבית שלנו. לא עמדנו שם אף פעם, לא קיבלנו אף פעם דו"ח כזה, אבל הדבר הכי יפה הוא שמדובר ברכב שלא שייך לנו. ברגע שהיא אמרה לנו את מספר הרכב הודענו לה שאין לנו, ואף פעם לא היה לנו, רכב במספר כזה ואיך הם בכלל הגיעו אלינו. הפקידה כמובן התנערה מכל אחריות והפנתה אותנו לטלפון של משטרת התנועה, כדי לברר את הסיפור הלאה.

אתם יכולים לתאר לעצמכם שזה ממש לא הוסיף לנו בריאות הסיפור הזה, במיוחד שזה קרה ביום חמישי אחרי הצהריים והיינו צריכים לחכות עד יום ראשון כדי לטפל הלאה בצרה הזאת. בינתיים אנשים הלחיצו אותנו עם סיפורי הוצאה לפועל אלימים, עיקול רכוש וחשבון בנק, מה שלא תרם לשלוות הנפש שלנו, שבכל מקרה לא היה משהו.

ניסיתי לחפש דרך להודיע על הטעות לפני יום ראשון דרך אתר משטרת התנועה. פייר, יש להם אתר יפה ועדכני, עם חיבור לפייסבוק, טוויטר ויו-טיוב וגם אפשרות להוריד טפסים מהאתר של מרכז פניות נהגים ארצי. למדתי משהו, לא ידעתי שקיים אתר כזה, מה שרק מראה כמה אנחנו שומרי חוק.

רציתי למלא את הטופס "פניית נהג - בגין דוח תעבורה", אבל הפלא ופלא, לא ניתן למלא אותו בלי מספר הדו"ח, שלא היה לי, מכיוון שאף פעם לא קיבלנו אותו.

כמוכן יש לבחור מטרת הפניה מתוך רשימה מוכנה מראש. נמצאות שם הרבה אפשרויות, אבל על אפשרות שמטרת הפנייה היא "נשלח דו"ח לרכב שאף פעם לא היה בבעלותי" לא חשבו.

יום ראשון בבוקר הוקדש לטיפול בדו"ח. במשטרה אמרו לבעלי שהמכונית שייכת לחברת השכרת רכב ושהוא צריך להתקשר לחברה כדי לקבל מהם הוכחה שלא הוא שכר את הרכב. בשיחה עם חברת ההשכרה הסתבר שמישהו באותו שם שכר את הרכב, אבל הם מיד ראו לפי הפרטים האחרים שמדובר באדם אחר.

בשיחת וועידה בין בעלי, המשטרה וחברת ההשכרה הובהר סופית שמדובר באדם אחר. במשטרה אכן השתכנעו שמדובר בטעות, אבל לא היו מוכנים לשלוח לנו אישור שמדובר בטעות ושבעלי חף מפשע "מפאת צנעת הפרט". שמעתם תירוץ מעצבן כזה? האשמת שווא מותר, אבל לזכות, לא!

בטרטור נוסף, כדי לקבל אישור כזה עליו לגשת לתחנת המשטרה במרכז העיר, לבקש אישור בכתב ורק בעוד 45 – 60 ימים ישלחו לו את האישור המיוחל.

אז מה כן קרה? השוכר של הרכב קיבל דו"ח. במקום לתת אותו לחברת ההשכרה לתשלום או ליידע את חברת ההשכרה שהוא קיבל דו"ח, הנהג כתב מכתב למשטרה וחתם עם שמו בלבד, בלי פרטים נוספים. מכיוון שהוא לא שילם את הדו"ח זה הגיע בסופו של דבר להוצאה לפועל.

במקום לבדוק כמו שצריך, הרי למשטרה יש את כל האמצעים לדעת שמדובר ברכב שכור ולברר בעצמה מול החברה מי שכר אותו, בחרו לטרטר אזרח תמים על לא עוול בכפו.

עובדה שכאשר בעלי דיבר עם המשטרה הם אלה שאמרו לו שמדובר ברכב שכור. במקום לעשות עבודה יסודית, העבירו את הטיפול בדו"ח להוצאה לפועל. החלמאים שם חיפשו באופן אקראי בספר הטלפונים מישהו בשם של הנהג, הגר באזור. מצאו במקרה את בעלי והחליטו שהוא הנהג האשם בעבירה שלא שילם את הדו"ח והתקשרו אליו.

מה אנחנו, עולם שלישי! פשוט לא יאומן שבעידן המחשבים עוד קורים מקרים כאלה. אני שמחה שהאמת יצא לאור, (למרות שעד שלא יהיה אישור ביד שמדובר בטעות לא אהיה שקטה), אבל על עגמת הנפש והעצבים אף אחד לא יפצה אותנו.

היזהרו מטלפונים של ההוצאה לפועל. בפעם הבא שיתקשרו תבררו טוב טוב אם באמת אתם על הכוונת ולא מישהו אחר.

אתמול בני קיבל רפורט בפעם הראשונה בחיים שלו. ממש מעצבן. הוא לא נסע במהירות מופרזת, לא עבר ברמזור אדום, לא חנה במקום אסור ולא התעלם מתמרור עצור. הוא לא עשה שום דבר מסוכן.

הוא נסע במסלול של תחבורה ציבורית בלבד, ברחוב קטן, שצד אחד ממנו נהפך לא מזמן למסלול לתחבורה ציבורית בלבד, מאמצע הרחוב.

בני לא היה היחיד שקיבל דו"ח. השינוי הזה כל כך טרי וכל כך לא ברור ולא הגיוני שהמון נהגים נופלים שם בפח. השוטרים פשוט עומדים שם ודופקים קופה.

גם השוטרים מודעים לכך, לכן הם עומדים שם. נכון שזה מרגיז?

יש עוד כמה מקומות כאלה בירושלים, לא מסוכנים, אבל מכשילים. גם לי נתנו ככה דוח בעבר.

בכל מקום כזה אתה שואל את עצמך למה ריבונו של עולם הם עומדים שם.

למשטרה אין מספיק כוח אדם, אז לבזבז אותם על משימות כאלה?

אני כבר לא שואלת איפה הם כאשר יש פיגועים.

אבל, אני כן שואלת למה בתור שוטרי תנועה הם לא עומדים במקומות הבאמת מסוכנים כדי להלחם נגד תאונות הדרכים. הסטטיסטיקה של הרוגים ופצועים בתאונות דרכים היא מזעזעת.

תשדירי שירות יפים ברדיו, יש, אבל כאשר אני נוהגת בכבישים ורואה כל כך הרבה אנשים הנוהגים בצורה מסוכנת, אין אף שוטר בסביבה.

אני בטוחה שיש שוטרים מסורים, שמסכנים את חייהם לטובת הציבור, אבל הסוג השני נותן שם רע לכל המשטרה. אני גם שואלת את עצמי אם הם פועלים על דעת עצמם, או שיש הוראות מגבוה. מישהו יודע?

הסיפור הזה מזכיר לי בדיחה, קצת גסה, (הרי הוזהרתם) שאני חייבת לספר לכבוד השוטרים המניאקים.

אישה נוסעת בכביש במהירות מופרזת ושוטר עוצר אותה כדי לתת לה דו"ח.

הנהגת מתחננת בפני השוטר שיוותר לה על הדו"ח. בסוף הוא מסכים בתנאי שהיא תענה נכון על אחת משלוש שאלות. היא מסכימה והשוטר מתחיל עם השאלה הראשונה:

השוטר: את נוסעת בלילה בכביש ורואה מולך 2 אורות, מה זה?

הנהגת: מכונית.

השוטר: נכון, אבל איזה מכונית? פג'ו? פורד? סוברו?

הנהגת: אני לא יודעת.

השוטר: חבל, אז נעבור לשאלה השנייה.

את נוסעת בלילה בכביש ורואה מולך אור אחד, מה זה?

הנהגת: אופנוע

השוטר: נכון, אבל איזה אופנוע? סוזוקי? הונדה? ימאהה?

הנהגת: אני לא יודעת.

השוטר: חבל, אז נעבור לשאלה השלישית.

את נוסעת בלילה בכביש ורואה מולך 2 אורות גדולים,  מה זה?

הנהגת: משאית

השוטר: נכון, אבל איזה משאית? איסוזו? מק? דאף?

הנהגת: אני לא יודעת.

השוטר: חבל, לא ענית על אף שאלה אז אני חייב לתת לך דו"ח.

הנהגת: בסדר, אבל האם תסכים לענות קודם על שאלה שלי?

השוטר: כן

הנהגת: אתה עוצר מכונית בלילה בכביש ובפנים יש אישה לבושה בצורה פרובוקטיבית, מאופרת בצורה מאד כבדה, וכו', מה אתה רואה?

השוטר: זונה

הנהגת: נכון, אבל איזה זונה? אימא שלך! סבתא שלך! דודה שלך!

סעו בזהירות, ואל תתנו לשוטרים עילה לתת לכם דו"ח.