אמא של מתבגרים

לא יאומן איך באתר של מערך התחבורה החדש בירושלים הכל נראה נהדר ופשוט. חבל שאי אפשר לנסוע באתר במקום בעולם האמיתי הלא וירטואלי, כי המציאות נראית אחרת לגמרי. האתר שופע פסקאות נוסח:

"הנגישות בתחבורה הציבורית מתקדמת בצעדי ענק ברחבי הארץ כחלק ממאמץ משותף של משרד התחבורה, מפעילי התחבורה הציבורית והרשויות המקומיות."

מי שכתב את זה בוודאי לא ראה את האנשים המבוגרים המבולבלים הרגילים לנסוע בקו אחד ממקום למקום בוכים, ממש בוכים, מרוב שקשה להם להתמצא ולהשתמש במערך "המשופר". שלא לדבר על אימהות עם עגלות או אנשים שעושים קניות בשוק שצריכים להיסחב עם כל הסלים מקו אחד לשני. אולי יותר קל לאדם עם מוגבלות לעלות על הרכבת הקלה מאשר על אוטובוס, אבל מה שלא אומרים זה שהרכבת הקלה לא מביאה את רוב האנשים לביתם ויש צורך לנסוע גם ברכבת הקלה וגם באוטובוס, ואחד לא עומד ליד השני, אז איפה השיפור בנגישות?

"החל מי"ח טבת (13.1) יחוברו תושבי השכונות מקרית מנחם ועד קרית משה לרכבת הקלה וישודרגו 22 קווי האוטובוסים שלהם".

תאמינו לי, אין בין מה שכתוב באתר לבין המציאות שום קשר. 22 קווי אוטובוס אכן שינו את מסלולם, אבל אי אפשר לקרוא לזה שדרוג. בנוסף לשינוי המסלול וכדי לבלבל את האויב – הכוונה לציבור הנוסעים כמובן –  גם שינו את מספרי הקווים. כך שבכלל אי אפשר לדעת איזה אוטובוס נוסע לאן, כי כבר לא יודעים על איזה קו אוטובוס מדובר. העיקר שחילקו ברושורים יפים עם קווי האוטובוס החדשים שעליהם כתוב "חשוב לשמור! מידע חיוני להתמצאות בעיר". צריך דוקטוראט כדי להבין איך לנסוע לפי מה שכתוב שם.

התוצאה היא שהעיר פקוקה יותר מתמיד. הפקקים מתחילים יותר מוקדם ולא מסתיימים, לפחות לא בשעות שאני נוסעת בכבישים. במקום לעודד אנשים להשתמש בתחבורה הציבורית המערך החדש גורם למצב הפוך. אנשים נוסעים יותר במכוניות פרטיות, כי לא סומכים על התחבורה הציבורית ולא מתחשק להם להתברבר במעברים בין הקווים כדי להגיע לייעדם. ועוד שהחלמאים האלה התחילו את המערך החדש באמצע החורף. למי יש חשק לחכות פעמיים בקור ובגשם בשביל הזכות לנסוע בתחבורה ציבורית? רק מי שאין לו ברירה וזה כרגיל האנשים שהכי קשה להם.

לי לדוגמא היה אוטובוס שהיה מביא אותי מהבית עד לעבודה ישירות. אמנם לקח זמן, אבל ידעתי מתי הוא בא ומתי הוא יגיע ליעד ותמיד היה לי מקום ישיבה, כי עליתי בתחילת המסלול. היום אני לא חולמת לנסוע בתחבורה ציבורית. אני צריכה לקחת אוטובוס למרכז העיר ושם לחכות לרכבת הקלה כדי להגיע ליעד.  סביר להניח שלא יהיה לי מקום ישיבה ואני לא מסוגלת לעמוד כל כך הרבה זמן בכלי תחבורה מתנועע. אז אני נוסעת במכונית כל הזמן ומצטרפת לפקקים האיומים שנוצרו.

באחד הימים נתקע אמבולנס על פסי הרכבת הקלה, כך שכל המערך השתתק. מכיוון שאין אלטרנטיבה של אוטובוסים בקרבת מקום, מאות אנשים ירדו מהרכבת וצעדו ברחובות כדי להגיע למקום איפה שכן יש אוטובוס. שמעתי תיאור על מה שהלך שם וזה פשוט היה נורא. כמובן שאין שום ערובה שזה לא יקרה עוד פעם.

עוד דבר מעצבן הוא שאין התאמה בין זמני הגעת האוטובוסים הבין-עירוניים לתחנה המרכזית לבין הרכבת הקלה ביום ששי. הרכבת הקלה מפסיקה לעבוד לפני האוטובוסים, כך שמי שמגיע מחוץ לעיר אין לו דרך לנסוע הביתה. אמנם אמרו שיאריכו את זמן פעילות הרכבת הקלה, אבל זה לא מספיק. אני אוספת את בתי החיילת שמגיעה אחרי השעה 3  ובאותה שעה מגיעים המון אוטובוסים. בדרך כלל מחכות איתי עוד כמה מכוניות, אבל בשבוע שעבר בקושי יכולתי להיכנס לרחוב מרוב מכוניות שחיכו לאסוף נוסעים, כי אחרת אין אפשרות להגיע הביתה. מעניין מה יהיה היום. חלם, כבר אמרתי.

יש באתר תוית "פניות הציבור". כאזרחית טובה כתבתי שם בטופס את כל התלונות שלי וההצעות לשיפור ובסוף כאשר לחצתי על "שלח" קיבלתי את ההודעה הבאה:

שגיאת מערכת
הודעה הועברה למנהל האתר

בשביל זה בזבזתי את הזמן שלי? אחר כך יגידו בעירייה שלא היו תלונות ושהירושלמים מבסוטים עד הגג מהשינויים! מי יודע כמה תלונות נכתבו והלכו לאיבוד ככה.

בקיצור, במקום שיפור יש החמרה, במקום יעילות יש סרבול, במקום שימוש מוגבר בתחבורה ציבורית יש שימוש מוגבר במכוניות פרטיות, הטמטום חוגג והציבור הירושלמי סובל. אני שואלת את עצמי אם מי שאחראי על המערך החדש שונא ירושלמים, מנותק מהמציאות או שאולי הוא צאצא של ד"ר פרנקנשטיין וכמוהו ברא מפלצת שאין עליה שליטה.

לכל מטבע יש צד חיובי, נכון? לפני כמה ימים ראיתי כתבה בחדשות על יוזמה פלסטינית להקמת צבא לשחרור ירושלים. כמה שזה נורא חייכתי כאשר ראיתי את זה, כי חשבתי לעצמי שעם מצב התחבורה בירושלים כרגע אין להם סיכוי להגיע.  

הסיפור הקפקאי הזה התחיל בשיחת טלפון של בני לאבא שלו:

 "אבא, אתה עבריין תנועה, חיפשו אותך מההוצאה לפועל של משטרת התנועה כי ביצעת עבירת תנועה ולא שילמת את הקנס". בעלי, הנהג הכי זהיר ושומר חוק בעולם, כמעט התעלף.

כאשר דיברנו עם הפקידה מההוצאה לפועל, הסתבר שמדובר בקנס שלא שולם מיולי 2009 (?!) על עמידה במקום שאין עצירה, ברחוב לא רחוק מהבית שלנו. לא עמדנו שם אף פעם, לא קיבלנו אף פעם דו"ח כזה, אבל הדבר הכי יפה הוא שמדובר ברכב שלא שייך לנו. ברגע שהיא אמרה לנו את מספר הרכב הודענו לה שאין לנו, ואף פעם לא היה לנו, רכב במספר כזה ואיך הם בכלל הגיעו אלינו. הפקידה כמובן התנערה מכל אחריות והפנתה אותנו לטלפון של משטרת התנועה, כדי לברר את הסיפור הלאה.

אתם יכולים לתאר לעצמכם שזה ממש לא הוסיף לנו בריאות הסיפור הזה, במיוחד שזה קרה ביום חמישי אחרי הצהריים והיינו צריכים לחכות עד יום ראשון כדי לטפל הלאה בצרה הזאת. בינתיים אנשים הלחיצו אותנו עם סיפורי הוצאה לפועל אלימים, עיקול רכוש וחשבון בנק, מה שלא תרם לשלוות הנפש שלנו, שבכל מקרה לא היה משהו.

ניסיתי לחפש דרך להודיע על הטעות לפני יום ראשון דרך אתר משטרת התנועה. פייר, יש להם אתר יפה ועדכני, עם חיבור לפייסבוק, טוויטר ויו-טיוב וגם אפשרות להוריד טפסים מהאתר של מרכז פניות נהגים ארצי. למדתי משהו, לא ידעתי שקיים אתר כזה, מה שרק מראה כמה אנחנו שומרי חוק.

רציתי למלא את הטופס "פניית נהג - בגין דוח תעבורה", אבל הפלא ופלא, לא ניתן למלא אותו בלי מספר הדו"ח, שלא היה לי, מכיוון שאף פעם לא קיבלנו אותו.

כמוכן יש לבחור מטרת הפניה מתוך רשימה מוכנה מראש. נמצאות שם הרבה אפשרויות, אבל על אפשרות שמטרת הפנייה היא "נשלח דו"ח לרכב שאף פעם לא היה בבעלותי" לא חשבו.

יום ראשון בבוקר הוקדש לטיפול בדו"ח. במשטרה אמרו לבעלי שהמכונית שייכת לחברת השכרת רכב ושהוא צריך להתקשר לחברה כדי לקבל מהם הוכחה שלא הוא שכר את הרכב. בשיחה עם חברת ההשכרה הסתבר שמישהו באותו שם שכר את הרכב, אבל הם מיד ראו לפי הפרטים האחרים שמדובר באדם אחר.

בשיחת וועידה בין בעלי, המשטרה וחברת ההשכרה הובהר סופית שמדובר באדם אחר. במשטרה אכן השתכנעו שמדובר בטעות, אבל לא היו מוכנים לשלוח לנו אישור שמדובר בטעות ושבעלי חף מפשע "מפאת צנעת הפרט". שמעתם תירוץ מעצבן כזה? האשמת שווא מותר, אבל לזכות, לא!

בטרטור נוסף, כדי לקבל אישור כזה עליו לגשת לתחנת המשטרה במרכז העיר, לבקש אישור בכתב ורק בעוד 45 – 60 ימים ישלחו לו את האישור המיוחל.

אז מה כן קרה? השוכר של הרכב קיבל דו"ח. במקום לתת אותו לחברת ההשכרה לתשלום או ליידע את חברת ההשכרה שהוא קיבל דו"ח, הנהג כתב מכתב למשטרה וחתם עם שמו בלבד, בלי פרטים נוספים. מכיוון שהוא לא שילם את הדו"ח זה הגיע בסופו של דבר להוצאה לפועל.

במקום לבדוק כמו שצריך, הרי למשטרה יש את כל האמצעים לדעת שמדובר ברכב שכור ולברר בעצמה מול החברה מי שכר אותו, בחרו לטרטר אזרח תמים על לא עוול בכפו.

עובדה שכאשר בעלי דיבר עם המשטרה הם אלה שאמרו לו שמדובר ברכב שכור. במקום לעשות עבודה יסודית, העבירו את הטיפול בדו"ח להוצאה לפועל. החלמאים שם חיפשו באופן אקראי בספר הטלפונים מישהו בשם של הנהג, הגר באזור. מצאו במקרה את בעלי והחליטו שהוא הנהג האשם בעבירה שלא שילם את הדו"ח והתקשרו אליו.

מה אנחנו, עולם שלישי! פשוט לא יאומן שבעידן המחשבים עוד קורים מקרים כאלה. אני שמחה שהאמת יצא לאור, (למרות שעד שלא יהיה אישור ביד שמדובר בטעות לא אהיה שקטה), אבל על עגמת הנפש והעצבים אף אחד לא יפצה אותנו.

היזהרו מטלפונים של ההוצאה לפועל. בפעם הבא שיתקשרו תבררו טוב טוב אם באמת אתם על הכוונת ולא מישהו אחר.