אחרי שהשתתפתי ב- 6 מתוך 7 החתונות שאליהן היינו מוזמנים החודש אני יכולה לעשות מחקר סוציולוגי מקיף
על הציבור הדתי כפי שהוא משתקף מתוך סצנת החתונות.
היה מגוון רב, מכל צבעי הקשת הדתי, מחרדי ועד לדתי-לייט.
חתונות של צעירים ושל מבוגרים. חתונות גדולות וחתונות קטנות.
כדי לקבל אינדיקאציה לאיזה סוג של חתונה מוזמנים מספיק להסתכל על ההזמנה.
הצבעים, עיצוב הטקסט, הפסוקים הנבחרים, נוסח ההזמנה, כל אלה משתנים לפי סוג הציבור.
עוד אינדיקאטורים –
- בקשה לאישור השתתפות או לא.
אצל חרדים פחות מקובל לבקש אישור השתתפות. אצל הציבור הדתי-לאומי, כן.
- האם יש שבת חתן לפני או אחרי החתונה?
אצל עדות המזרח עושים שבת חתן אחרי החתונה, יחד עם שבת שבע ברכות.
לפי המסורת האשכנזית העלייה לתורה של החתן היא לפני החתונה.
רק שהיום יש אשכנזים שאימצו את המנהג הספרדי ועושים שבת חתן כמו ספרדים אחרי החתונה.
ולמה זה? מכמה סיבות.
אחת פמיניסטית. אם השבת חתן לפני החתונה אז הכלה לא יכולה להשתתף, מכיוון שאצל אשכנזים
החתן והכלה לא מתראים שבוע לפני החתונה.
בימינו הכלה רוצה להשתתף והפתרון הוא לעשות את השבת חתן אחרי החתונה.
סיבה נוספת היא לוגיסטית-כלכלית. מקובל שאת שתי השבתות, השבת לפני החתונה והשבת אחרי
החתונה, שהיא שבת שבע ברכות, מבלים המשפחות של החתן והכלה ביחד.
היום, ברב המקרים המשפחות לא גרות קרוב אחת לשנייה. לכן קיום שבת כזאת מצריכה ארגון
מסובך ביותר.
צריך לחפש מקומות לינה אצל חברים ושכנים, לארגן מקום מספיק גדול לארח בו את כל האורחים
לסעודות שבת, קניות, בישולים, בקיצור פרודוקציה שלמה.
מילא לעשות את זה פעם אחת, אבל פעמיים?!
בהזמנה כתוב מתי העלייה לתורה ואם יש קידוש בבית הכנסת.
מקובל לתת קידוש בבית הכנסת איפה שהחתן עולה לתורה.
אם יש קידוש, אני צריכה להחליט אם להציע עזרה בהכנות או לא. מדובר בדרך כלל בהכנת עוגה.
כמובן שאפשר להזמין קייטרינג וגמרנו, אבל זה יותר יקר.
לפעמים יותר פשוט לקחת את כל החמולה לבית הארחה לשבת חתן + שבע ברכות,
במקום להשתגע בבית.
פה צריך דוקטוראט.
אם אני מכירה את האולם אני יכולה לשער איזה מין אוכל יהיה, איזה אקוסטיקה.
האם מומלץ שאביא פקקים לאוזניים? האם עדיף לאכול בבית לפני החתונה?
האם להצטייד בלבוש חם?
אם אני לא מכירה את האולם, אני צריכה לעשות מבצע בלשות באינטרנט.
היום תחת כל עץ רענן, וליד כל רפת מצוי, קיבוצים מקימים גני אירועים.
צריך לבדוק, איזה חלק של החתונה בחוץ ואיזה בפנים. יש אוהל? יש חימום או מזגן?
יש יתושים? האם יש צורך לקחת כדור אנטי-אלרגי לפני שאני יוצאת מהבית?
כל זוג מצוי שמתחתן מנסה להיות יותר מקורי מהשני.
לכן, גם אם שני בני הזוג גרים באותה עיר, תהיו בטוחים שהם יתחתנו במקום מרוחק ממקום מגוריהם.
או קיי, צריך לחפש טרמפ, מכיוון שהאקסיומה היא שאסור לאולם להיות נגיש לתחבורה ציבורית.
מומלץ לבדוק את מפת הדרכים באינטרנט, כי למה שהנהג יכיר את הדרך.
וחשוב ביותר, מתי יוצאים? מהמרים על מתי באמת החופה תתחיל...
כמובן בלי קשר לשעה הכתובה על ההזמנה. השעה הכתובה בהזמנה היא בגדר המלצה בלבד.
כתוב חופה בשעה 19:00 בדיוק. אז מה? אז כתוב!
אהה, לא לגמרי מדויק, יש פה קטש, יש פטנט לייקים.
אם כתוב על ההזמנה "החופה תיערך לפני השקיעה", אז יש דד-ליין.
לפי כל המידע על החתונה אני מחליטה איך אתלבש.
אם זה חתונה חרדית, אני מתלבשת בהתאם וכמובן חובשת כיסוי ראש.
אם זה בחוץ, אני חייבת לקחת ציוד נגד הקור. בירושלים, אפילו באמצע הקיץ, אני צריכה סודר.
- החופה - כמעט שכחתי את העיקר.
גם פה יש מנהגים שונים שמשפיעים על הלבוש.
אצל האשכנזים המנהג הוא לעשות את החופה בחוץ, מתחת לכיפת השמיים.
אצל המהדרין גם אם יורד שלג, זה לא מזיז להם, עורכים את החופה בחוץ.
לאשכנזים שפויים יש פטנט, החופה עומדת באולם, מתחת לפתח בתקרה.
החתן וכלה עומדים מתחת לכיפת השמיים ולאורחים שלום.
כמובן שעם המזל שלי רוב החתונות שהשתתפתי בהם החודש היו מתחת לכיפת השמיים.
קפאתי מקור.
לפעמים יש התחשבות בקהל ושמים כסאות, לפעמים גם זה אין ואז אני קופאת ונגמרים לי הרגליים.
מידת הדתיות משפיעה גם על סדר הישיבה. בחתונות חרדיות יושבים גברים ונשים בנפרד.
אני לא מתחברת לזה. אצל כיפות-סרוגות יושבים ביחד אבל הריקודים נפרדים.
אני אוהבת לרקוד, אבל בגלל היד שלי לא יכולתי לרקוד – באסה.
על אוכל אני אפילו לא מתחילה לכתוב.
כל חתונה הייתה שונה. כל חתונה הייתה מרגשת ושמחה.
הוזמנו לחתונה של שכנים, של חברים, של ילדים של חברים ושל בני משפחה.
חתונות מרגשות אותי, לפעמים עד דמעות. כמובן שאם החתונה היא של אנשים קרובים
אליי אני יותר נהנית. הכי אני מתרגשת בחתונות של ילדים שאני מכירה מאז שנולדו.
גדלתי יחד איתם ולראות אותם מקימים בית חדש בישראל עושה לי משהו.
אני זוכרת אותם תינוקות, משחקים, הולכים לבית הספר, מתבגרים, מתאהבים ומתחתנים.
אני צוחקת על עצמי שאני כל כך מתרגשת בחתונות של אחרים ושואלת את עצמי מה יהיה כאשר ילדיי יתחתנו.
בטח אצטרך חבילת טישו שלמה. אני מתארת לעצמי שילדיי יגידו שאני עושה להם פדיחות.
לא נורא, הגיע הזמן שיתרגלו שהורים קיימים כדי לעשות פדיחות לילדיהם.
דייה לשמחה בשעתה.
יש לי עוד חתונה אחת בשבוע הבא. בטח יהיה נחמד.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
