אמא של מתבגרים

כאשר שאלתי בחורה צעירה שעובדת בתמיכה לתכנה לניהול ספריות אם היא ספרנית, היא ענתה לי "לא".

"אה, אז את אשת מחשבים?", שאלתי. "לא", היא ענתה לי, "אני מידענית!".

"טוב, שיהיה, בשבילי זה אותו הדבר".

לא נראה לי שהיא הסכימה איתי.

אז מה אני, ספרנית או מידענית?

אני מגדירה את עצמי כספרנית, את התואר השני למדתי בבית הספר לספרנות ולארכיונאות באוניברסיטה העברית. לא בבית הספר למידענות, אלא לספרנות.

את המילה "מידע" הוסיפו הרבה יותר מאוחר.

השאלה היא האם שימוש במילה "מידענית" במקום "ספרנית" משנה משהו במציאות או במהות של המקצוע. לדעתי לא. תמיד היינו מקצוע מאד מגוון. גם כאשר למדתי לפני 30 שנה הייתה אבחנה בין ספרנית במוסד אקדמי לבין ספרנית בבית ספר או בספרייה ציבורית.

כמוכן עבודה בקיטלוג שונה מעבודה בהדרכת קהל. רוב העבודה שאני עושה היום שונה מהעבודה של הספרנים האחרים בספרייה.

ובכל זאת אני לא רואה את עצמי כאשת מחשבים, אלא כספרנית ששמה דגש על תוכן, ידע והפצת מידע.

גם לא ראיתי שהיחס של החברה, הסגל האקדמי או ההנהלה לגבי מידענים שונה מאשר לספרנים.

לפי מחקר של ד"ר נועה אהרוני, למרות שיש לנו תארים אקדמיים מתקדמים, ממשיכים להתייחס לתפקיד שלנו כתפקיד תומך ולספרנים/מידענים כנותני שירות, ללא קשר לעשייה האקדמית-מחקרית.

(קישור למצגת של ההרצאה של נועה אהרוני בכנס טלדן 2008: הספרן והסגל האקדמי)

כמו שאני לא חושבת שיש שינוי מהותי כתוצאה משימוש במילה "מידענות" במקום "ספרנות", אני גם לא חושבת שיש שינוי מהותי בשימוש בכל המילים הנחשבים לפוליטיקאלי קורקט. אני ממשיכה לקרוא לספר שלי "ספר" ולא "מעצב שער". אני ממשיכה להגיד שאני שמנה ולא "מאותגרת משקל".

אני לא חושבת שהחלפת מילה במילה אחרת משנה במאומה את היחס לאובייקט שעליו מדברים. זה נכון גם לגבי מילים כמו "בני מיעוטים" או "גיל הזהב". גם אם לא קוראים להם "ערבים" או "זקנים" היחס נשאר אותו יחס והוא בדרך כלל שלילי או מתנשא.

זאת אשליה לחשוב ששינוי שם בלבד יביא לשינוי מהותי או משמעותי. זה נכון לגבי ספרן/מידען וזה נכון לגבי כל ישות אחרת.