לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אמא של מתבגרים


חיים על רכבת הרים בתור אמא ל-2 מתבגרים וספרנית שעובדת בעיקר עם מחשבים.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2009    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2009

הכי ישראלי בעיני עולה חדשה ישנה


באיזה קלות אנשים זרים לגמרי מדברים אחד עם השני. מספיק לשבת ליד מישהו בקופת חולים כדי לדעת איזה תרופות כדאי לקחת לכמה מחלות נפוצות. כאשר עומדים בתור הארוך של ערב פסח ליד הקופה בסופר תמיד יוצאים עם מתכונים חדשים לחג.

 

כמה זה עלה לך? או כמה שילמת על זה?

מי שואל שאלות כאלה? רק ישראלים.

במקומות אחרים זה נחשב לשאלות גסות מאד.

 

סטיקרים עם הדעות הפוליטיות על האוטו, על החלונות או בכל מקום ציבורי אחר.

באירופה, מאיפה שעליתי, דעות פוליטיות נחשבות למשהו פרטי, לכן ההצבעות הן חשאיות ולא מצהירים בפומבי מה הדעות הפוליטיות שלך. פה בארץ אני משתגעת כאשר מתקשרים אליי ממטה בחירות ושואלים אותי למי אני מצביעה.

 

האכפתיות והמעורבות החברתית. לפעמים מעיקה, אבל ההפך הרבה יותר גרוע.

כאשר שברתי את ידי בכביש בתל אביב או כאשר נפלתי ונקעתי את קרסוליי ברחוב בירושלים מיד חשו לעזרתי.

 

רוח ההתנדבות של הנוער הנפלא שלנו. דוגמא נוער מד"א או פעילי תו התקן החברתי או אסיפת מוצרים עובר נזקקים בסופר.

 

מעשי החסד בכל מקום. אני לא יודעת אם אתם יודעים שכל לילה יש מישהו שמחלק אוכל להומלסים ולנוער שחי ברחוב במרכז העיר בירושלים. או שכל ליל שבת מחלקים אוכל חינם בבית חולים הדסה.

כל כך הרבה יוזמות יפות כאלה יש. חבל שאנחנו נזקקים להם, אבל ב"ה שיש אנשים שאכפת להם.

 

קיבוץ הגלויות והאושר התרבותי שהוא יוצר.

 

כולם חברים של כולם וכולם מכירים את כולם. לא קרה שישבתי באירוע בשולחן עם אנשים זרים לחלוטין בלי לגלות אחרי 10 דקות מכרים משותפים או אפילו לגלות קשר משפחתי. זה למד עם זה, זה היה בתנועת הנוער עם זה, זה היה בצבא עם זה, זה עבד עם זה...ממש כל ישראל חברים.

 

אני לא תמימה ואני יודעת שיש תופעות מכוערות כאן.

גם אני מקטרת על ההתנהגות של הישראלי המכוער ועל תופעות מרגיזות כאן.

מה שחשוב זה לדעת להכיר בטוב ואז הרע נהיה הרבה יותר קל לעכל.  

נכתב על ידי , 24/4/2009 18:44   בקטגוריות חברתי, רגשות, ישראליות  
71 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ביילע ב-3/5/2009 19:07
 



הסמסים האהובים שלי


אני משתמשת בטלפון סלולארי מזמן איכה. זאת התקדמות, עד לא מזמן היה לי טלפון סלולארי מזמן תרח. עליו ויתרתי רק אחרי שטכנאי סלקום התחננו בפניי שאגאל את המכשיר הגוסס מייסוריו ואתן לו למות בכבוד.

יש טלפון סלולארי חדש, נוצץ ויפה, עם מצלמה, שמחכה לי בקופסה כבר כמה חודשים. זיס קיבל אותו במבצע שדרוג ללא עלות מטעם העבודה, בלי צורך אפילו להחזיר את המכשיר הישן.

שיחכה. אני על הטלפון הישן שלי לא מוותרת כל עוד רוח חיים בו.
תשאלו למה.
כי לפי טכנאי סלקום אי אפשר להעביר סמסים ממכשיר ישן למכשיר חדש.
ספר טלפונים כן, סמסים לא!

אני לא מוכנה לוותר על הסמסים האהובים עליי. אלה שהילדים שלי שלחו לי בנסיבות שונות. את כל הדברים שהם לא מבטאים בעל פה, פנים אל פנים, אבל כן כותבים בסמסים. הם מנחמים אותי כל פעם שהמתבגרים שלי מעצבנים אותי.

למשל הסמס שבתי שלחה לי ליום הולדתי ב-2006:

בוקרטוב! יומלדת שמח! עד 120 =)
אני אוהבתך.
את אמא מדהימה.

או הסמס שהיא שלחה לי ביום הראשון שחזרתי לעבודה אחרי ששברתי את ידי ב-2007:

בוקרטוב! בהצלחה ביום הראשון בעבודה=)
אוהבת אותך. מתי את חוזרת הביתה?

והסמס שהיא שלחה לי ליום הולדתי ב-2007:

בוקרטוב! יומלדת שמח!=) עד 120!
תודה רבה על הכול!!
את אמא נפלאה.
אוהבת

את הסמס שבני שלח לי , אני כבר לא זוכרת באיזו נסיבות, אני שומרת כמו אוצר, כי לו בכלל קשה לבטא רגשות:

זה אומר שאני מאד אוהב אותך.

אני בטוחה שלחלק גדול מכם יש גם סמסים חשובים כאלה בטלפונים שלכם.
תגידו לי אם הייתם מחליפים את המכשיר הישן שלכם עבור טלפון יותר יפה ומשוכלל, אבל נטול סמסים כאלה?

לי זה קשה.

נכתב על ידי , 20/4/2009 00:36   בקטגוריות אישי, אמא, טלפונים סלולאריים, מתבגרים, רגשות, אהבה ויחסים  
74 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ביילע ב-26/4/2009 20:02
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

בת: 69




135,217
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , דת , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לביילע אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ביילע ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)