אמא של מתבגרים

נכון שכתבתי כמה וכמה פעמים שאינני קוראת בעברית, זה נכון, אבל לא דייקתי.

כאשר ילדיי היו קטנים הקראתי להם ספרים בעברית. כך שאת ספרות הילדים לקטנטנים אני מכירה.

הספרים האלה מנוקדים, מה שהקל עליי את המלאכה. אפילו שירי ילדים אני מכירה.

הבקיאות שלי בספרות ילדים נעצרה בכיתה א', מהרגע שילדיי למדו לקרוא לבד.

קניתי להם ספרים ושאלתי ספרים מהספרייה וכמו שכתבתי בפוסט בשנה שעברה, לשמחתי הרבה ילדיי ירשו את אהבת הקריאה שלנו עד עצם היום הזה. אין לי אף פעם בעיה לקנות להם מתנה, כי ספר תמיד מתקבל בברכה.

יחד איתם למדתי להכיר את לאה גולדברג, דתיה בן דור, דבורה עומר, אסתר שטרייט-וורצל, גלילה רון-פדר-עמית, יהודה אטלס ועוד רבים וטובים. יש כל כך הרבה שאי אפשר להזכיר את כולם.

את הקלאסיקה כמו דירה להשכיר, מיץ פטל ומעשה בחמשה בלונים אני עוד זוכרת כמעט בעל פה.

איך אפשר לגדל ילדים בלי הספרים הנפלאים של אלונה פרנקל? הרי בלי "סיר הסירים" לא היינו יודעים איך לגמול את הילדים מחיתולים. ובלי ספרים איך היינו יכולים להכין את בננו הבכור להולדת אחותו?

את ספרות הילדים המגויסת לרוב לא אהבתי. לעומת זאת בספרות הילדים לציבור הדתי יש כמה פנינים. למשל ספרי הקומיקס של שי צ'רקה או הספרים של אורי אורבך, הלקוחים מעולמם של ילדים דתיים.

בספרייה בה שאלתי ספרים יש אוסף ספרות ילדים גדול וספרנית מומחית שיודעת תמיד להמליץ על הספרים הכי מתאימים לכל גיל וטעם. נעזרתי בה המון וזאת גם הזדמנות להגיד לה תודה (היא קוראת כאן) על השירות הנפלא שהיא נתנה לילדיי ולי במשך כל כך הרבה שנים.

היא גם עורכת רשימות של ספרות ילדים ונוער, הכוללות ספרים, סיפורים ושירים בנושאים שונים. למי שזה רלבנטי, אני מאד ממליצה להעיף מבט.

כרגיל – כמה קישורים:

מאמר מעניין מאת דורית שרון על "סטריאוטיפים מיניים ותפקידי מין בספרי הילדים בגיל הרך."

רשימה חלקית של אתרי ספרות ילדים ונוער.

המלצות ספרים של ספריית בית אריאלה בתל-אביב, מחולקות לפי גיל.

רב לשוניות נחשבת לרוב לדבר טוב. כאשר שומעים שאני מדברת כמה שפות התגובה היא בדרך כלל "איזה יופי לך, הלוואי עליי".

אבל, לרב לשוניות יש גם חסרונות. לפעמים אני מרגישה שאני לא יודעת אף שפה בצורה מושלמת. אפילו הבת שלי צוחקת על הטעויות שלי בעברית. לטענתה היא לא מבינה איך זה שהיא מדברת עברית יותר טוב ממני למרות שאני מדברת עברית יותר שנים ממנה. מצחיקה.

בעיה נוספת היא הקושי שלי להגיד משפט אחד שלם בשפה אחת בלבד.  

בלשון מדעי קוראים לזה Code switching

סוג הלשון המשמש לתקשורת בקבוצה מסוימת מכונה צופן (code). מכך יוצא שחילוף-צופן (code switching) הוא מעבר משימוש בצופן לשוני אחד לשימוש בצופן לשוני אחר במסגרת אותו שיח על ידי אותו/ה דובר/ת. (מתוך תקציר ההרצאה של מיכל הלד בכינוס הרביעי (2005) של האגודה הישראלית לחקר שפה וחברה http://www.biu.ac.il/js/hb/ials/abstracts2005.html)

אגודה הישראלית לחקר שפה וחברה

בבית הוריי כולם דיברו הרבה שפות והיינו רגילים לעבור משפה לשפה בתוך אותו משפט, בלי לשים לב שעשינו זאת.

אם לא מצאנו את המילה שרצינו בשפה אחת, עברנו בצורה טבעית לשפה אחרת,  בכל מקרה כולם הבינו את כולם.

המצב השתנה כאשר התחתנתי עם זיס, שלא דיבר את כל השפות שאנחנו דיברנו. קיבלתי על עצמי את תפקיד "שוטר הלשון". כל כמה משפטים הייתי צריכה להזכיר למשפחתי לדבוק בשפה אחת. הם לא עשו את זה בכוונה, קשה לשנות הרגלים ישנים.

במשך השנים בישראל התרגלתי לעובדה שאני חייבת להתאמץ לדבר בשפה אחת. לא תמיד זה הצליח לי ומצאתי את עצמי לעתים קרובות מתרגמת מילים וביטויים שאמרתי בשפה אחרת לעברית. קיבלתי תזכורת כמה מאמץ זה דורש ממני בשבת שעברה. 

היינו מוזמנים, עם עוד 2 זוגות, לארוחת צהריים אצל חברים סקנדינבים. זוג אחד היה חצי בלגי חצי מרוקאי, זוג נוסף היה חצי הולנדי חצי ספרדי. כל אחד שם עבר משפה לשפה בלי לשים לב, כולל אותי. דיברנו עברית, אנגלית, צרפתית, קצת הולנדית וקצת ספרדית. את השוודית גם הבנתי כי השפה מאד דומה לפלמית.

זה היה פשוט כיף. תחושת שחרור נפלאה. הרגשתי שיצאתי לחופשי מתוך כלוב השפה האחת.

מזל שזיס מדבר צרפתית וגם הילדים, כי אחרי חצות ממש קשה לי להתבטא רק בעברית.

קישורים:

פוסט "מיהו רב-לשוני?" בבלוג "בלשנות אונליין; על השפה האנושית ובלשנות כללית"

http://www.gabidanon.info/heb/index.php/archives/48

מאמר בנושא Code switching

http://iteslj.org/Articles/Skiba-CodeSwitching.html

מצגת מעניינת אודות דו לשוניות אצל ילדים

http://www.hebpsy.net/wagner/ZLo2eicEw9KYNOzhMor6.pps