לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אמא של מתבגרים


חיים על רכבת הרים בתור אמא ל-2 מתבגרים וספרנית שעובדת בעיקר עם מחשבים.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2008    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2008

צו איסור פרסום הוסר


כל תקופת הבגרויות בתי אסרה עליי לכתוב עליה ועל הבחינות שהיא עושה. הפוסט שכתבתי על המגן נכתב במחתרת. ללא הסבר קיבלתי פתאום אישור כן לכתוב על הנושא. אני מנצלת את ההזדמנות שצו איסור הפרסום הוסר כדי לכתוב פוסט מיד, לפני שהיא תשנה את דעתה.

בתור התחלה אני חייבת ללכת כמה שבועות אחורה, ליום שבו הייתה לה בחינת בגרות בתיאטרון. בלי להיכנס ליותר מדי פרטים, בכיתה י"א חייבים להציג מונולוג או דיאלוג לפני קהל ובוחנת של משרד החינוך. בתי בחרה דיאלוג מתוך אחת המחזות של חנוך לוין.  

מה אני אגיד לכם, ישבנו בקהל והתמוגגנו. היא הייתה פשוט נהדרת. בלי פחד קהל, מלאת ביטחון עצמי, היא שיחקה בצורה מדהימה. כאשר היא עלתה על הבמה אפילו לא זיהינו אותה, כי היא נכנסה כל כך טוב לתפקיד. אתם בטח תגידו שאני לא אובייקטיבית, נכון, אני באמת לא אובייקטיבית, אבל הבוחנת ממשרד החינוך כן. היום בתי קיבלה את הציון שלה – היא קיבלה 100!

ממש רגעי נחת, היא הרוויחה את הציון ביושר. כמה מאמצים השקיעו בדיאלוג הזה, יותר מאשר בכל הבחינות האחרות ביחד.

נשארו עוד 2 בחינות לשנה הזאת ואז, החופש מתחיל.

נכתב על ידי , 30/6/2008 21:47   בקטגוריות לימודים, מתבגרים, בית ספר, בגרויות  
29 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ביילע ב-4/7/2008 11:13
 



הגיע הזמן שהשבויים יחזרו הביתה


אני מסכימה עם החלטת הממשלה להחזיר את הבנים הביתה.

האויבים שלנו תמיד ינסו לפגוע בנו ועשו את זה גם לפני העסקה הזאת. הם לא צריכים סיבה או מוטיבציה. את זה יש להם בשפע.

 

לדעתי מה שמחזק אותם הרבה יותר, זה עם ישראל מפולג.

הם מתמוגגים מהשידורים ברדיו שדנים בהתלבטויות שלנו, בכאב שלנו, במריבות בינינו בעד ונגד העסקה. מהשידורים האלה הם לומדים בדיוק מה להגיד כדי להכאיב לנו. לומדים את נקודות התורפה שלנו ומנצלים אותן.

 

למעשה, זה היה ככה במשך כל תולדות עם ישראל. כאשר אנחנו מאוחדים קשה להביס אותנו.

אבל, כאשר אנחנו מפולגים ורבים בינינו, אז יש סכנה גדולה.

לצערי הרב, אנחנו לומדים היסטוריה,  אבל לא לומדים מההיסטוריה

 

איך אפשר לשלוח חיילים לקרב בלי הידיעה שהממשלה ששלחה אותם תעשה את הכול להחזיר אותם הביתה, אפילו כמתים? אנחנו צריכים היום לדאוג למוטיבציה של הצעירים להתגייס יותר מאשר למוטיבציה של אויבינו לפגוע בנו.

 

צריך שתהיה למשפחות המסכנות של אלדד ואודי סוף סוף אפשרות להמשיך הלאה בחיים שלהם, קבר לבכות עליו ואישה שלא תישאר חו"ח עגונה.

 

אפילו אם המדינה מכריזה על אלדד ואודי כחללים,  עד שלא יראו את הגופות לא יהיה להם שקט נפשי. תמיד יכונן בליבם איזה ספק שאולי הם עוד בחיים.

זה פשוט לא אנושי. גם ככה לא הייתי מאחלת לשונאים שלי את הגהנום שהם עברו ועוד עוברים.

 

משפט אחד נוסף לגבי כל התנהלות המסע ומתן. יש מצבים שהשתיקה יפה להם. היה עדיף שהתקשורת תשמור קצת יותר על שקט ולא תרוץ לשדר כל דבר הקשור למסע ומתן לשחרור שבויים. לדעתי זה רק מזיק. אני מקווה שהעסקה תצא לפועל, בצורה המכובדת ביותר ולא תהפוך לקרקס תקשורתי.

נשאר לנו לקוות ולהתפלל שבע"ה גלעד שליט יחזור הביתה בריא ושלם.

נכתב על ידי , 29/6/2008 18:22   בקטגוריות משפחה, צבא  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ביילע ב-4/7/2008 11:10
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

בת: 69




135,223
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , דת , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לביילע אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ביילע ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)