אז מהפוסט הקודם הרבה דברים השתנו,
הפנמתי הרבה דברים,
הבנתי מה יש לי בידיים והבנתי שלא צריך לשחק באש ולשמור על פרופיל נמוך..
לא למשוך אליי את האש.. לשמור על עצמי
לשמור עליו...
תמיד ידעתי שזה שיש לי אותו זה אחד הדברים הטובים שיש לי בידיים...
לא תמיד הערכתי את זה נכון... כרגע אחרי טעויות שלי אני מבינה שאני צריכה להעריך יותר את מה שיש לי ביידים
הרי בשביל זה נועדו טעויות לא ככה? כדי ללמוד מהן, אני מהטעות שלי למדתי, ואני כבר מצפה בקוצר רוח להוכיח לו
שאני תמייייייייייד שם בשבילו לא משנה מה!...
לפני כמה שעות חזרתי מהבית חולים,
אחרי ניתוחון קטן שעברתי אתמול...
בסביבות 10 לקחו אותי לחדר ניתוח ויצאתי משם ב12 וחצי...
כשעלתי במעלית והדלת נפתחה ראיתי אותו עומד שם ומחכה לי, ישר עלה לי החיוך הכי גדול בעולם.
אחרי שהוא הכיר קצת את אמא שלי והכניסו אותי לחדר ישבנו שם ושוחחנו לנו חח
היה ממש נחמד אפשר להגיד כי הוא היה ליידי...
8 שעות הוא היה ליידי וישב איתי, אפילו אחרי שההורים שלי הלכו הוא נשאר איתי
בנוסף לזה טיפל בי ועשה הכל שרק יהיה לי נוח וטוב שם.
והביא לי דובי הכי חמוד בעולם שמנגן =]
כשהלכתי לישון לא הפסקתי לחשוב עליו, כרגיל חח
וכשהתעוררתי גם כן לא הפסקתי לחשוב עליו...אני בהחלט יכולה להגיד שבלעדיו
בבית החולים היתי מבואסת ולא מרגישה טוב.
רק בגללו הייתי מבסוטה וישר התחלתי להרגיש טוב [כולם יודעים שהנפש משפיעה על המצב הבריאותי]
בקיצר אני מקווה להחלים יותר מהר מהניתוח הזה וביום שישי לכנרת =]
שיהיה לכם המשך שבוע נעים.
יום חמישי 17.6 בגרות בלשון
יום שישי 18.6 כנרת (אולי)
יום ראשון 20.6 מסיימים כיתה י"א יוצאים לחופש הגדול וחמישה חודשים עם אהובי ♥
יום שני 21.6 בגרות בהסטוריה.
בהצלחה ♠♥♣♦